היסטוריה של דיפנדו

← חזרה לעמוד הראשי

---

שנגחאי — הכור ההיתוך

שנגחאי בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 הייתה אחת הערים האלימות ביותר בעולם. העיר הייתה מחולקת לשלושה אזורי שליטה נפרדים: ההסתלמות הבינלאומית (בשליטה בריטית-אמריקאית), הקונצסיה הצרפתית, ואזורים סיניים — כל אחד עם משטרה נפרדת שלא יכלה לפעול בשטח האחרים. הפשע המאורגן ניצל חלוקה זו ללא הרף.

הכנופיות של הכנופייה הירוקה בראשות דו יואשנג (Du Yuesheng) ווואנג ג'ינרונג (Huang Jinrong) שלטו בהימורים, בזנות ובסחר האופיום. שוטרי SMP נאלצו להתעמת באופן קבוע עם מסכינים, חמושים ומהומות. פייר'ן עצמו ספג פציעות קשות פעמים רבות — גופו היה מכוסה צלקות מפצעי סכין.

המשטרה העירונית של שנגחאי (SMP) — 1907–1940

ויליאם פייר'ן הצטרף ל-SMP ב-1907 ושירת בה יותר מ-33 שנים, עד לדרגת עוזר נציב. תוך זמן קצר לאחר הגיעו, הותקף ונחבל קשות על-ידי חברי כנופייה ב''שטח הבדלה'' של שנגחאי. לאחר שחלים, פנה לפרופסור אוקאדה שלוחיות כתב: "מורה לג'יו-ג'יטסו ומחבר עצמות".

פייר'ן התאמן אצל אוקאדה ב-שין-נו-שין-דו ריו ג'יו-ג'יטסו מדי יום במשך שלוש וחצי שנים. אוקאדה היה מורהו האישי של הקיסר מייג'י. לאחר מכן למד בוקס סיני (פא-קוא ות'ין-נא) אצל ת'סאי ת'ינג טונג (Tsai Ching Tung) — לשעבר מורה לחצרנים של האימפרטריצה האם בפקינג — במשך כ-10 שנים. בנוסף למד בוקס אירופי, סאבאט צרפתי, היאבקות סיקית, וג'ודו קודוקאן.

פייר'ן התקבל לקודוקאן בטוקיו ב-1918, קיבל חגורה שחורה ראשונה בפברואר 1926 — תעודה חתומה על-ידי ג'יגורו קאנו, מייסד הג'ודו עצמו.

פייר'ן היה מעורב בכ-300 עימותים מזוינים ולא מזוינים לאורך הקריירה שלו — גופו כוסה בצלקות מהתקפות סכין.

ב-1926 פרסם פייר'ן את הספר "Defendu" — הקודיפיקציה הראשונה של שיטתו. ב-1931 הוציא מהדורה מורחבת בשם "Scientific Self-Defence".

מלחמת העולם השנייה — SOE ו-OSS

ב-1940 התפטרו פייר'ן וסייקס מ-SMP וחזרו לבריטניה. פייר'ן עוסה סגן ב-15 ביולי 1940 ושובץ מיד ל-SOE (ארגון המבצעים המיוחדים). הוא ו-אריק סייקס הפכו למדריכים הראשיים בלחימה בלתי חמושה, לחימת סכינים, והריגה שקטה — עבור קומנדו בריטי וסוכני SOE שנשלחו לאירופה הכבושה.

שנה	אירוע	מיקום
יולי 1940	פייר'ן מצטרף ל-SOE; אימונים ב-STS-1 (Inverailort Castle)	סקוטלנד, בריטניה
1940–1942	פייר'ן וסייקס מאמנים גלי קומנדו ראשונים וסוכני SOE	בתי ספר מיוחדים, סקוטלנד
מרץ 1942	פייר'ן נשלח לקנדה — Camp X (STS-103), אושאווה, אונטריו	קנדה
אפריל 1942	פייר'ן מלמד ב-OSS Area-B, הרי קטוקטין, מרילנד	ארה"ב
1942–1945	אימון קומנדו, צוותי ג'דבורו, ו-Devil's Brigade	בריטניה, קנדה, ארה"ב

Camp X — בית הספר למרגלים

Camp X (STS-103) הוקם ב-6 בדצמבר 1941 — יום לפני פרל הארבור — על חוף הצפוני של אגם אונטריו. הוקם על-ידי סר וויליאם סטיבנסון ("Intrepid"), מנהל ה-BSC הבריטי. הכשיר מעל 500 מבצעים מברית, ארה"ב, קנדה והולנד. פייר'ן שימש מדריך ראשי. ראה ערך ב-Canadian Encyclopedia.

פקודת הקומנדו של היטלר — הוכחה לאפקטיביות

ב-אוקטובר 1942 הוציא היטלר את Kommandobefehl — צו המחייב הוצאה להורג מיידית של כל קומנדו בריטי שייתפס. ההיסטוריונים רואים בצו זה הוכחה לאפקטיביות מדהימה של שיטות הלחימה שלימד פייר'ן — הצבא הנאצי ידע שאין ביכולתם לגבות שבויים קרביים מכוחות שהוכשרו כך.

ה-OSS ו-Area-B — "בית האימה"

ב-Area-B (כיום חלק מהאזור הכולל את קמפ דיוויד) בנו פייר'ן ורקס אפלגייט יחד את "House of Horrors" — אתר אימון מקורה עם חדרים חשוכים לגמרי, פינות עיוורות, ודמויות מדומות — תכנון לאמן תחת לחץ מקסימלי. סרט הדרכה שביים ג'ון פורד ב-1942 הציג את פייר'ן ואפלגייט בפעולה — כולם עם מסכות, לשמירה על אנונימיות. קרא עוד באתר NPS.

לאחר המלחמה — 1945–1960

בתום המלחמה פייר'ן היה בדרגת סגן-אלוף. ג'נרל "Wild Bill" דונובן ביקש עבורו אישית את Legion of Merit האמריקאי (דרגת קצין) — על "התנהלות ראויה יוצאת דופן" באימון אנשי OSS.

לאחר המלחמה המשיך פייר'ן ללמד קרב מגע לממשלות שונות: ב-1950 הלך לסינגפור לפתח יחידת מהומות למשטרה המקומית; ב-1951 וב-1956 אימן את משטרת קפריסין. נפטר ב-20 ביוני 1960 באנגליה.

---

מקורות וקריאה נוספת

• William E. Fairbairn — Wikipedia (אנגלית)
• Defendu — Wikipedia (אנגלית)
• The Father of Modern Combatatives — Wavell Room (כתב-עת צבאי בריטי)
• Fairbairn of Shanghai — American Rifleman
• Camp X — The Intrepid Society
• OSS Training at Catoctin Mountain Park — National Park Service
• ספר Defendu המקורי (1926) — Internet Archive

מייסדים ומאמנים

← חזרה לעמוד הראשי

---

ויליאם יוארט פייר'ן (1885–1960)

William Ewart Fairbairn — מכונה גם "Dangerous Dan" — נולד ב-28 בפברואר 1885 בהרטפורדשייר, אנגליה. הצטרף לחיל הנחתים המלכותי ב-1901 בגיל 16 (גיל שזויף לו על-ידי המגייס). שירת בקוריאה כחלק מגדוד הצווארוני הבריטי לפני שהצטרף למשטרת שנגחאי.

הכשרה באמנויות לחימה

• שין-נו-שין-דו ריו ג'יו-ג'יטסו — 3.5 שנים יומיות אצל פרופסור אוקאדה (מורה אישי של הקיסר מייג'י)
• בוקס סיני (פא-קוא, ת'ין-נא) — כ-10 שנים אצל ת'סאי ת'ינג טונג (מורה לחצרנים של האימפרטריצה)
• ג'ודו קודוקאן — חגורה שחורה ראשונה ב-1926, חתומה על-ידי ג'יגורו קאנו
• בוקס אירופי, סאבאט צרפתי, היאבקות סיקית

קריירה ופרסומים

• 1907 — מצטרף ל-SMP שנגחאי, משרת 33 שנה עד לדרגת עוזר נציב
• 1918 — הצטרף לקודוקאן בטוקיו
• 1926 — פרסם Defendu
• 1931 — פרסם Scientific Self-Defence
• 1940 — עזב SMP; עוסה סגן בצבא הבריטי; שובץ ל-SOE
• 1942 — שלח לקנדה (Camp X) ולארה"ב (OSS Area-B)
• 1942 — פרסם All-In Fighting (בריטניה) ו-Get Tough! (ארה"ב)
• 1945 — קיבל Legion of Merit אמריקאי
• 1950 — אימן משטרת סינגפור; 1951, 1956 — אימן משטרת קפריסין
• 20 ביוני 1960 — נפטר בסוסקס, אנגליה

מקורות: Wikipedia | American Rifleman | Wavell Room

---

אריק אנת'וני סייקס (1883–1945)

Eric Anthony Sykes — שם לידה: Eric Anthony Schwabe. שינה שם ב-31 במאי 1917 בשנגחאי עקב רגשות אנטי-גרמניים במהלך מלחמת העולם הראשונה. נולד ב-5 בפברואר 1883 בלנקשייר, אנגליה.

הגיע לשנגחאי כנציג מסחרי של Reiss & Co., ופגש את פייר'ן ב-1919. הצטרף ל-SMP כקצין מתנדב בשנת 1926 ובסוף שנות ה-30 פיקד על יחידת הצלפים שלה. יחד עם פייר'ן עיצב את סכין הלחימה פייר'ן-סייקס — שגרתה לייצור ב-1940/41 ובסופו של דבר הופקו ממנה כמעט שני מיליון יחידות.

ב-1940 הצטרף ל-SOE כקפטן; עלה לדרגת מייג'ור ועמד בראש כל ההדרכה בלחימה צמודה של SOE. ב-1942 כתב את הנוסחה הראשונה של קורס "הריגה שקטה" שהפך לתוכנית לימודים תקנית לכל סוכני SOE. נפטר ב-12 במאי 1945 מאי-ספיקת לב.

מקורות: Wikipedia | Eric Anthony Sykes — The Forgotten Hero (British Resistance Archive)

---

אלוף רקס אפלגייט (1914–1998)

Colonel Rex Applegate — נולד ב-21 ביוני 1914 באורגון, ארה"ב. ב-1941 גוייס על-ידי הגנרל William "Wild Bill" Donovan לבנות ולהפעיל מה שדונובן קרא "School for Spies and Assassins" — OSS Area-B.

דונובן ביקש מאפלגייט ללמוד הכל מפייר'ן. התוצאה הייתה ספרו של אפלגייט "Kill or Get Killed" (1943) — אמריקאיזציה של שיטות פייר'ן וסייקס, שהפך לחוברת הלחימה הצמודה של חיל הנחתים האמריקאי. יחד עם פייר'ן בנה את ה"House of Horrors" ב-Area-B. נפטר ב-14 ביולי 1998.

מקור: Wikipedia — Rex Applegate

---

דרמוט "פט" אוניל — ממשיך הדרך

Dermot Michael "Pat" O'Neill — אירי-אמריקאי, השיג חגורה שחורה חמישית (גודאן) בקודוקאן ב-1938 אצל אוצ'יג'ימה, ושירת ב-SMP כחניך של פייר'ן. בהמלצת פייר'ן נשלח לארה"ב והפך למדריך הכוח השירות המיוחד הראשון ("Devil's Brigade") — יחידת הקומנדו המשותפת אמריקאית-קנדית. סירב להישאר מאחור כשהיחידה יצאה למשימה ונלחם לצד חניכיו באיטליה. השפיע מאוד על דוקטרינת הלחימה הצמודה של הצבא וחיל הנחתים האמריקאי לאחר המלחמה.

---

סכין פייר'ן-סייקס — ירושת הסמל

פייר'ן וסייקס עיצבו את הסכין בשיתוף עם Wilkinson Sword. חוזה ייצור ראשון נחתם בנובמבר 1940; 50 הסכינים הראשונות נמסרו בינואר 1941. בסופו של דבר הופקו ממנה כמעט שני מיליון יחידות. הסכין היא עד היום הסמל של הקומנדו הבריטי, ה-SAS ורבים מכוחות המיוחדים בעולם. ה-CIA שומר עותק מקורי במוזיאון שלו.

אנציקלופדיית הטכניקות — דיפנדו

← חזרה לעמוד הראשי

כל הטכניקות מבוססות על ספרי פייר'ן המקוריים: Get Tough! (1942), All-In Fighting (1942), ו-Scientific Self-Defence (1931). לכל טכניקה: תיאור ביצוע, עקרונות פיזיולוגיים, ומקור מקורי.

---

עקרונות היסוד של המערכת

• תקיפת נקודות פגיעות — עיניים, גרון, מפשעה, ברך, אוזניים — ללא הגבלות ספורטיביות
• כלכלת תנועה — מינימום תנועה, מקסימום נזק — כל טכניקה מסתיימת ב-3–5 שניות
• ניצול מומנטום — שימוש בכוחו של התוקף נגדו, לא התנגדות ישירה לו
• ניצחון מוחלט — אין "נקודות" — אויב שנפל מקבל המשך טיפול מיידי
• ניתנת ללמידה — כל הטכניקות תוכננו להיות ניתנות לשליטה תוך שבועות, לא שנים

---

חלק א׳ — מכות יסוד

1. מכת קצה-כף-יד — Edge-of-the-Hand Blow

מקור: Get Tough! פרק 1 | All-In Fighting פרק 1 | Scientific Self-Defence עמ' 12–18

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 1

פייר'ן כינה אותה "המכה הבודדת החשובה ביותר בכל המערכת". מכה חותכת עם הקצה החיצוני של כף היד הפתוחה — אזור עצם הפיזורם (pisiform bone) — בתנועה כמו להב סכין.

ביצוע

• כף יד פתוחה, אצבעות מאוחדות ומתוחות מעט
• האגודל מוחזק קרוב לכף היד (למניעת פציעה)
• המכה מתחילה מגובה האוזן; התנועה מהכתף דרך המרפק
• משטח המכה: הקצה החיצוני של כף היד, מהאצבע הקטנה עד פרק כף היד
• מטרות עיקריות: צוואר (ממול או מהצד), עצמות הלסת, אמת הזרוע (לשחרור אחיזה)

עקרונות פיזיולוגיים

• עצב הוואגוס (Vagus nerve / CN X): רץ לאורך הצוואר צמוד לעורק הצוואר. מכה לאזור זה מגרה את העצב → ירידה פתאומית בקצב הלב ובלחץ הדם → סינקופה (עלפון) — אפקט שנקרא "Carotid Sinus Reflex"
• סינוס הצוואר (Carotid Sinus): קולטני לחץ בסמוך להתפצלות עורק הצוואר. לחץ/מכה עליהם שולחת אות שגוי למוח כאילו לחץ הדם גבוה מדי → הלב מאט → אובדן הכרה
• ריכוז כוח: משטח מכה צר (~3 ס"מ) מרכז את כל הכוח על נקודה קטנה → לחץ גבוה בהרבה מאגרוף סגור שמפזר כוח על משטח רחב יותר
• אין סיכון לאצבעות: בניגוד למכת אגרוף, שבה מפרקי האצבעות עלולים להישבר בפגיעה בעצם קשה, קצה כף היד הוא אזור עצמות קשות (pisiform, hamate) שנועד לספיגת מכות
• על קנה הנשימה: מכה ישירה לגרגרת (larynx) → עווית הגלוטיס → חסימת נשימה זמנית + רפלקס כאב עז → קריסה

🎬 הדגמות ב-YouTube — Edge of Hand Blow

---

2. מכת סנטר — Chin Jab

מקור: Get Tough! פרק 2 | All-In Fighting פרק 2

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 2

מכת עקב-כף-יד כלפי מעלה, ישירות תחת הסנטר, בזווית של כ-45 מעלות. נחשבת לטכניקה הפשוטה ביותר לגרום לאובדן הכרה ללא נשק.

ביצוע

• כף יד פתוחה, אצבעות פרושות ומכופפות מעט לאחור (כדי לחשוף את עקב הכף)
• התנועה: קדימה ומעלה בזווית חדה — לא ישר מעלה
• משטח המכה: עקב כף היד (thenar eminence + heel of palm)
• אפשר לבצע גם בתנועת "סקופ" מגוף נמוך יותר (כשהאויב גבוה)
• ניתן לשלב עם מכת קצה-כף-יד לצוואר בו-זמנית

עקרונות פיזיולוגיים

• היפרהרחבה צווארית (Cervical Hyperextension): המכה מאלצת את הראש אחורה בפתאומיות → מתיחת-יתר של הליגמנטים הקדמיים של עמוד השדרה הצווארי + דחיסה של עמוד השדרה מאחור → "Whiplash" עם אפשרות לפגיעה בחוט השדרה
• זעזוע מוח (Concussion): הפגיעה המכנית גורמת לתנועה מהירה של המוח בתוך גולגולת → Coup-Contrecoup injury → אובדן הכרה זמנית
• עצב שלישי (Trigeminal / CN V): פגיעה בלסת התחתונה מגרה את הענף המנדיבולרי של עצב זה → גל כאב חד לכל הפנים + זיז-לסת הנלכד בין השיניים → אפשרות לנעילת פה
• יתרון על פגיעה ישירה בגולגולת: המכה עובדת על העיקרון של מנוף — הסנטר הוא הקצה הרחוק ביותר מציר הסיבוב (הצוואר), כך שכוח קטן יחסית יוצר תאוצה גבוהה של הראש
• אין סיכון לאצבעות: בניגוד למכת האגרוף, עקב הכף עמיד מאוד לפגיעה

🎬 הדגמות ב-YouTube — Chin Jab

---

3. בעיטות — Kicks (Bronco Kick)

מקור: Get Tough! פרק 3 | All-In Fighting פרק 3

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 3

פייר'ן הדגיש שימוש אגרסיבי ברגל ובמגף הצבאי הכבד כנשק. בניגוד לאמנויות לחימה ספורטיביות שמגבילות בעיטות לגוף ומעלה, דיפנדו מכוון לכל חלקי הגוף ללא הגבלה.

סוגי הבעיטות

• בעיטת מפשעה: אצבעות הרגל כלפי מעלה, בעיטה ישירה לאשכים
• בעיטת ברך לצד: בעיטת עקב לצד הברך הפנימי/חיצוני כשהאויב עומד
• בעיטת שוק: החלקת סוליית המגף לאורך השוק מלמעלה למטה, ומחיצה על גב כף הרגל
• דריסת אויב שנפל: עקב על פרק כף היד / ברך / קרסול של האויב הקרסס
• בעיטת גב כף הרגל: עקב לגב כף הרגל — עצמות המטטרסוס שבירות יחסית

עקרונות פיזיולוגיים

• בעיטת מפשעה — האשכים: הרקמה האשכית עשירה ביותר בסיבי כאב (nociceptors) ובכלי דם. הפגיעה גורמת ל: (א) כאב עז ומיידי המקרין לבטן; (ב) רפלקס ואגוסווסלי → ירידה בלחץ דם → כיפוף הגוף קדימה (תנוחה הגנתית טבעית) → חשיפת עורף לטיפול המשך; (ג) בחילה קשה; (ד) כוח אדם מנוטרל ל-30-90 שניות
• בעיטת ברך לצד: מפרק הברך מיועד לתנועה בציר אחד (כיפוף/פשיטה בלבד). כוח מהצד קורע את הרצועה הצלבית וה-MCL/LCL — פציעה שמונעת משקל על הרגל מיידית. עצב הפרוני המשותף (Common Peroneal Nerve) עובר בצד הברך החיצוני — דחיסתו גורמת לנפילת כף הרגל (foot drop)
• בעיטת שוק: עצם השוק (Tibia) היא עצם שטחית מאוד עם כיסוי עצמות מינימלי. שפשוף סוליית המגף לאורכה גורם לכאב עצום ונזק לפריאוסטאום (הציפוי החיצוני של העצם) — כאב שמקשה מאוד על עמידה
• המגף כמכפיל כוח: מגף צבאי קשה (800-1200 גרם) מוסיף מסה לבעיטה ומאפשר פגיעה מוקדת בעצמות עדינות (מטטרסוס, malleolus) שהיו מושלכות בבעיטה בגרביים

🎬 הדגמות ב-YouTube — WWII Combatives Kicks

---

4. ציפורן הטיגריס — Tiger Claw

מקור: Scientific Self-Defence (1931) | All-In Fighting פרק "Miscellaneous Advice"

גרידה מהירה של האצבעות המכופפות על פני האויב — עיניים, פנים, גרון. טכניקה שנלקחה מה-Chin-Na הסיני שפייר'ן למד מת'סאי ת'ינג טונג.

ביצוע

• האצבעות מכופפות כ-45 מעלות, "ציפורני הטיגריס" — ייתכן שימוש בציפורניים
• תנועת גרידה מהירה מלמעלה למטה על הפנים, או ישירות לעיניים
• אפשר גם אחיזה ולחיצה של קנה הנשימה בין האגודל לשאר האצבעות

עקרונות פיזיולוגיים

• פגיעה בעין (קרנית / Cornea): הקרנית היא אחד האזורים הרגישים ביותר בגוף האדם — צפיפות סיבי עצב של ~7,000 קצות עצב לממ"ר. אפילו מגע קל גורם לרפלקס עפעפיים עוצמתי ודמעה רפלקסיבית. פגיעה גורמת לכאב עז, תחושת עצם זר, ואי-יכולת לפקוח עיניים → עיוורון זמני פרקטי
• לחץ על העיניים: לחץ על גלגל העין מגרה את רפלקס הוואגוקרדי — ירידה בדופק ולחץ דם (Oculocardiac Reflex)
• גרון — קנה הנשימה: הסחוסים של הגרון (thyroid cartilage, cricoid) הם שבירים יחסית. לחיצת-צביטה על הגרון חוסמת נשימה ומגרה רפלקס שיעול עוצמתי

---

5. ניקוש אוזניים — Ear Slap (Concussive Ear Strike)

מקור: Scientific Self-Defence (1931) | All-In Fighting

מכת שתי כפות ידיים כפופות בו-זמנית על שתי האוזניים. אחת המכות המשביתות ביותר בדיפנדו.

ביצוע

• שתי כפות הידיים כפופות מעט (כמו כוסות) — כדי לכלוא אוויר
• המכה מגיעה משני הצדדים בו-זמנית, מכוונת לתעלות האוזן החיצוניות
• ניתן לבצע גם עם כף יד אחת כאשר האחרת מחזיקה את ראש האויב

עקרונות פיזיולוגיים

• גל לחץ בתעלת האוזן: כף היד הכפופה כולאת אוויר שנדחס בפתאומיות לתוך תעלת האוזן החיצונית (External Auditory Canal)
• קרע עור התוף (Tympanic Membrane Rupture): עור התוף הוא ממברנה דקה מאוד (~0.1 מ"מ). גל הלחץ החד גורם לקרע שלה → כאב חד עז + שמיעה לקויה מיידית
• שיבוש מערכת שיווי המשקל: הגל מגיע לאוזן הפנימית דרך הסדן, הפטיש והסנדל (ossicular chain) ל-Oval Window → מפריע לנוזל הפריצמף (perilymph) בתעלות החצי-עגולות (semicircular canals) → ורטיגו עז + בחילה + חוסר שיווי משקל
• רינגינג (Tinnitus): גירוי פתאומי של תאי השיער בקוכליאה → צלצול עז שמפריע לתפיסת המצב
• אפקט כפול: הגל מגיע משני הצדדים בו-זמנית — כל תעלה מחבלת בעצמה ומוסיפה לנזק הצד שכנגד

🎬 הדגמות ב-YouTube — Ear Slap Strike

---

6. מכות מרפק — Elbow Strikes

מקור: Scientific Self-Defence | All-In Fighting

המרפק הוא הבליטה הגרמית הקשה ביותר בגוף האדם הנגישה בלחימה — קשה יותר מהאגרוף, ופועל בטווח קצר מאוד.

סוגים

• מרפק קדמי: מהצד קדימה, לטמפל / ל-Zygoma (עצם הלחי)
• מרפק אחורי: לאויב המחזיק מאחור — לאזור השמש (Solar Plexus) / לפנים
• מרפק מעלה: כלפי מעלה לסנטר
• מרפק מטה: על עמוד שדרה / בסיס גולגולת של אויב כורע

עקרונות פיזיולוגיים

• ריכוז כוח גבוה: בליטת עצם האולנה (Olecranon Process) — שטח פגיעה של ~1 ס"מ² — מרכז את כוח הגוף כולו על נקודה קטנה. F = ma/A → לחץ גבוה ביותר
• עמידות בפגיעה: עצם האולנה היא מהחזקות בגוף. אין סיכון לשבירת הנשק בשונה מאצבעות
• ריצוי (Solar Plexus): הרשת הסולרית (Celiac Plexus) — צרור ענקי של עצבי האוטונומי, ממוקם מאחורי הקיבה. מכה עליה גורמת לעווית של הסרעפת (Diaphragm spasm) → "נשיבת רוח" (winded) + לפעמים סינקופה
• עצם הלחי (Zygoma): עצם שבירה יחסית; פגיעה גורמת לכאב עז ושיבוש חושי

---

7. פגיעה בשמש — Solar Plexus Strike

מקור: Scientific Self-Defence | All-In Fighting

ביצוע

• מכת אגרוף, מרפק, ברך, או ראש הצוידן (בבעיטה קדמית) ישירות לאזור האפיגסטרי — בין הטבור לחלק התחתון של עצם החזה
• יעיל במיוחד נגד אויב כפוף קדימה (לאחר מכת מפשעה)

עקרונות פיזיולוגיים

• ה-Celiac Plexus (הרשת הצליאקית): ריכוז ענקי של גנגליות עצב סימפטי ופרה-סימפטי, ממוקמות מאחורי הקיבה בגובה T12-L1. פגיעה מכנית שם גורמת לגל של ירידה בלחץ דם + עווית בשרירי הבטן
• עווית סרעפת (Diaphragm Spasm): הסרעפת ממוקמת ישירות מעל. הלם המכה גורם לכיווץ רפלקסיבי → "קיפאון" של הנשימה לכמה שניות → תחושת חנק קיצונית
• ברכיקרדיה רפלקסיבית: גירוי פרה-סימפטי → האטת הלב + ירידת לחץ דם → עד סינקופה

---

חלק ב׳ — אחיזות ושליטה

8. אחיזת אגודל — Thumb Hold

מקור: Get Tough! פרק 4 | All-In Fighting פרק 4

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 4

אחיזת ציות על האגודל המשמשת להוביל שבוי, לנטרל התקפה, או לאלץ כניעה. מהטכניקות הבודדות שמאפשרות שליטה ב-100% ללא כוח גופני.

ביצוע

• אחיזת יד ימין האויב עם שתי הידיים: האגודלים על גב ידו, האצבעות בכף
• לחץ על האגודל שלו עם שני אגודלים מכוונים כלפי פנים ומעלה
• הסיבוב: מפרט כף היד של האויב מסובב פנימה + האגודל נלחץ → כאב עצום
• להובלת שבוי: לחץ עולה ויורד בהתאם לציות

עקרונות פיזיולוגיים

• מפרק CMC (Carpometacarpal Joint): מפרק בסיס האגודל הוא "אוכף" (saddle joint) — יחסית שטוח ומאפשר טווח תנועה גדול. ניצול טווח זה מעבר לגבולותיו הטבעיים → כאב עז
• עצב המדיאן (Median Nerve): עובר בכף היד ומספק עצבות מוטורית לשרירי האגודל (thenar muscles). לחץ על אזור זה יוצר כאב + הגרלת חולשה בכל כף היד
• מינוף ממוקד: הניצול של זרוע המנוף הקצרה (האגודל) מאפשר לכוח קטן יחסית לגרום לכאב בלתי נסבל — גם אנשים עם כוח גופני גדול אינם יכולים להתנגד
• הסלמה: לחץ נוסף יכול לגרום לנקע או לשבירה של מפרק CMC

🎬 הדגמות ב-YouTube — Thumb Hold

---

9. אחיזת שומר — Sentry Hold

מקור: Get Tough! פרק 5 | All-In Fighting פרק 5 | SOE Silent Killing Course (Sykes, 1942)

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 5

טכניקת נטרול שומר מאחור — הטכניקה המרכזית בקורס "הריגה שקטה" של SOE. מבצעים מגיעים מאחור ומנטרלים תוך 3–5 שניות.

גרסאות הביצוע

• גרסה 1 — חסימת אוויר + שבירה: יד שמאל חוסמת פה ואף (כוסה הפה, אצבעות חוסמות נחיריים); יד ימין על גב הראש — לחיצה קדימה ומטה לשבירת הצוואר/עמוד שדרה
• גרסה 2 — חנק מאחור: זרוע על הגרון + יד שניה על ראש — משיכת ראש אחורה בו-זמנית עם לחץ לגרון
• גרסה 3 — סכין: חסימת פה + דקירת כליה מאחור (ראה סעיף לחימת סכין)

עקרונות פיזיולוגיים

• חסימת אוויר: חסימת גם הפה וגם האף בו-זמנית מונעת כל נשימה → hypoxia מתחילה תוך שניות; רפלקס הבהלה מונע מהקורבן להרכיב מחשבה מאורגנת
• לחץ על הסינוס הצווארי (Carotid Sinus): לחץ מאחור על הצוואר בנקודות הנכונות מגרה את הסינוסים → סינקופה תוך 4–8 שניות
• שבירת הצוואר — C1/C2: לחץ קדימה על הראש + נגד-לחץ על הצוואר → hyperflexion של עמוד השדרה הצווארי → אפשרות לשבירה של C1 (Atlas) או C2 (Axis) → נזק לחוט השדרה → שיתוק מיידי מצוואר ומטה / מוות
• שתיקה: חסימת הפה מונעת צעקה — מרכיב קריטי בפעולות מאחורי קווי האויב

🎬 הדגמות ב-YouTube — Sentry Hold

---

10. אחיזת אזיקים — Handcuff Hold

מקור: Get Tough! פרק 6 | All-In Fighting פרק 6

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 6

שיטת העברת ידי האויב לגבו תוך שמירה על שליטה. משמשת גם לאזיקה וגם להובלת שבוי.

ביצוע

• מאחיזת זרוע האויב, סיבוב פנימה (internal rotation) של הכתף שלו
• העלאת הזרוע לגבו — הנעילה נוצרת מהשילוב של: (א) כיוון הזרוע; (ב) מנוף הכתף
• לחץ על מרפקו בעודו כפוף — מונע יישור הזרוע ויציאה מהנעילה

עקרונות פיזיולוגיים

• מפרק הכתף (Glenohumeral Joint): מפרק הכדור-שקע עם הטווח הגדול ביותר בגוף — אבל גם הנקע הנפוץ ביותר. ה-"chicken wing" (זרוע מאחורי הגב) מנצל את הגבול האנטומי של סיבוב פנימי + הרחקה → כאב שמגביר עם כל מאמץ לצאת
• הרצועה הקדמית (Anterior Glenohumeral Ligament): נמתחת בעמדה זו עד גבולה — כל תנועה מגדילה את הכאב
• מניעת שימוש ביד: בעמדה זו הזרוע אינה מסוגלת לבצע כל פעולה יעילה — יד האויב מנוטרלת פונקציונלית

---

11. אחיזת זרוע כפופה — Bent-Arm Hold

מקור: Get Tough! פרק 7 | All-In Fighting פרק 7

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 7

ביצוע

• אחיזת פרק כף היד + מרפק האויב; הזרוע מכופפת בזווית ישרה
• יד אחת מחזיקה את פרק כף ידו, יד שנייה לוחצת על מרפקו
• הלחץ מכוון להיפר-פלקסיה של המרפק (כלומר, כיפוף מעבר לנורמלי)

עקרונות פיזיולוגיים

• מפרק המרפק (Humeroulnar): ציר יחיד (hinge joint) — מאפשר כיפוף/פשיטה בלבד. ניסיון לסובב את הזרוע בעמדה זו יוצר עומס על ה-radial collateral ligament + מגרה את עצב הרדיאלי (Radial Nerve) שעובר ליד הלטרל אפיקונדיל
• עצב הרדיאלי: אחראי על פשיטת כף היד והאצבעות. לחץ עליו גורם לכאב + תחושת נימול + חולשה בכל האמה
• מנוף כפול: הנעילה פועלת בשני מפרקים בו-זמנית (מרפק + כתף) — קשה מאוד לצאת ממנה ללא לחץ על שניהם

---

חלק ג׳ — השלכות ומפלות

12. שבירת גב — Back Break (Hip Throw)

מקור: Get Tough! פרק 8 | All-In Fighting פרק 8

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 8

השלכת ירך (O-Goshi variant) הלקוחה מהג'ודו — אבל ללא "איפה" (נחיתה בטוחה). המטרה: אויב שנפל מקבל טיפול מיידי.

ביצוע

• אחיזת זרוע ומותן האויב; כניסה בתנועה מהירה לפני האויב (פנים לפנים)
• הירך משמשת כציר — העמסת האויב על הירך שלך
• כיפוף קדימה + משיכת הזרוע → האויב עף מעל
• בניגוד לג'ודו — אין "ברכיים כפופות" לנחיתה מבוקרת; האויב נופל על גבו/ראשו
• מיד אחרי: דריסת קרסול/ברך, בעיטה לצלעות, או אחיזת מעקב

עקרונות פיזיולוגיים

• עקרון המנוף: הירך של המבצע משמשת נקודת פולקרום (Fulcrum). גוף האויב (F = mg) נדרש לעבור בקשת של ~180 מעלות — כוח קטן יחסית מייצר תנועה גדולה
• אנרגיית הנפילה: אדם של 80 ק"ג שנופל מגובה מותניים (~1 מ') מגיע לרצפה עם אנרגיה קינטית של ~400 ג'אול — ללא פיזור אנרגיה מבוקר (כמו ב-Ukemi), כל האנרגיה נספגת בנקודת הפגיעה
• פגיעת ראש בקרקע: ראש שנוחת על רצפה קשה → זעזוע מוח / דמם תת-עכבישי (subarachnoid hemorrhage); גם בנחיתה "טובה" — כוח G גבוה מדי
• עמוד שדרה: נחיתה על גב ישר בלי הכנה → עומס דחיסה על החוליות הגבי-מותניות → שבר דחיסה אפשרי

🎬 הדגמות ב-YouTube — Hip Throw Fairbairn Style

---

חלק ד׳ — חנקים

13. חנק יפני — Japanese Strangle

מקור: Get Tough! פרק 9 | Scientific Self-Defence

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 9

חנק מאחור הלוחץ על העורקים הצוואריים (ולא על קנה הנשימה). עיקרון הלחץ הוורידי/עורקי — המקביל המודרני: Rear Naked Choke (RNC) ב-BJJ ו-MMA.

ביצוע

• גישה מאחורי האויב; הזרוע העוטפת חוצה את קדמת הצוואר
• עצם הרדיוס של האמה (לא המרפק!) ממוקם על עורק הצוואר הימני
• יד שנייה על כתף/זרוע האויב לייצוב; ראש האויב נלכד בתחת הזרוע
• המפתח: הלחץ על הצדדים, לא על קדמת הגרון

עקרונות פיזיולוגיים

• עורקי הצוואר (Carotid Arteries): האספקה העיקרית לדם לאוזן הימנית והשמאלית של המוח. לחץ דו-צדדי שמפסיק זרימת דם → ירידה בחמצן מוחי → אובדן הכרה תוך 4–8 שניות
• ורידי הצוואר (Jugular Veins): גם הוורידים נלחצים → דם אינו יכול לנקז מהמוח → לחץ תוך-גולגולתי עולה → מאיץ את אובדן ההכרה
• הבדל קריטי מחנק גרון: חנק גרון (טראכיאלי) גורם לכאב עצום אבל אובדן הכרה לוקח דקות. החנק הוורידי/עורקי גורם לאובדן הכרה שקט ומהיר ללא כאב גדול — הקורבן "נכבה" לפני שמספיק להגיב
• חזרה להכרה: שחרור מהחנק מחזיר הכרה תוך 10–15 שניות ככלל. ממושך יותר → נזק מוחי; מעל דקה → מוות
• ה-Vagus Nerve: גם הוא עובר לאורך הצוואר — גירויו מוסיף ברכיקרדיה (האטת לב) לתמונה

🎬 הדגמות ב-YouTube — Carotid Choke / RNC

---

חלק ה׳ — שימוש בכלי נשק ואלתורים

14. שימוש בכלי קטן / מקל — Small Stick or Cane

מקור: Get Tough! פרק 9 (Attack with a Small Stick) | All-In Fighting פרק 9

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 9

פייר'ן לימד שכל חפץ ביד — מקל, עט, עיתון מגולגל — יכול להפוך לנשק. עיקרון האלתור (improvised weapons) שהפך לאבן יסוד בכל RBSD מודרני.

ביצוע ומטרות

• מכה על עצם הרדיוס (Radius): הצד החיצוני של האמה — ממוקד בגרימת כאב ונשירת נשק מיד האויב
• מכה על עצם הבריח (Clavicle): אנכית מלמעלה — שבר שמנטרל את הכתף
• מכה על ברך: כוחנית לצד → קרע רצועה
• דחיפת קצה לצוואר/אוזן: אפקט דומה למכת קצה-כף-יד
• מחנק: מקל מאחורי הצוואר + שתי ידיים משני קצותיו → חנק עצם

עקרונות פיזיולוגיים

• עצם הבריח (Clavicle): העצם הנשברת הכי בקלות ובנפוצות בגוף (S-shape + קצוות קשיחים). מכה ישירה מלמעלה → שבר ב-Middle Third → Dropped Shoulder + חוסר שימוש בכתף
• עצם הרדיוס: פגיעה על Radial Styloid Process + עצב הרדיאלי = כאב + נימול + רפלקס שחרור של מה שנמצא ביד
• מינוף: מקל של 30 ס"מ מכפיל את כוח המכה ב-2–3x בהשוואה לאגרוף, בזכות עיקרון המנוף

---

חלק ו׳ — הגנות נגד נשק

15. פירוק אקדח — Gun Disarm

מקור: Get Tough! | All-In Fighting פרק "Releases from Holds"

עקרון פייר'ן

פייר'ן לא לימד "פירוק אקדח" כטכניקה נפרדת אלא כיישום של עקרון כללי: "הזז את הקנה מהקו, הוסף קדימה, נטרל את המחזיק." שלושת הפעולות צריכות להתרחש כמעט בו-זמנית.

ביצוע — אקדח מהחזית

• שלב 1: הזזת הגוף לצד (קו האקדח עובר לצד הגוף) — תנועה קדימה ובו-זמנית לצד
• שלב 2: הדפת הזרוע המחזיקה באקדח הצידה עם יד אחת — לא לאחוז, להדוף
• שלב 3: מכה מיידית בפנים/גרון התוקף (מכת סנטר / קצה-כף-יד) עם היד השנייה
• שלב 4: ניצול בלבול התוקף לפירוק / בריחה / הכרעה

עקרונות פיזיולוגיים

• זמן תגובה (Reaction Time): זמן התגובה הממוצע לגירוי ויזואלי הוא 200–250 מילישניות. פעולת הזזה של ~10 ס"מ יכולה לקחת פחות מ-100 מ"ש — מהירה מהירייה על תגובה. המפתח: התנועה חייבת להקדים את ה"החלטה לירות" של התוקף
• זווית קנה האקדח: הזזה של אפילו 5–6 מעלות ממרחק של מטר מסיטה את הכדור עשרות ס"מ לצד הגוף
• Startle Reflex: מכה פתאומית לפנים/גוף גורמת לרפלקס בהלה (blink, flinch) — 100–200 מ"ש של אי-יכולת לפעול בצורה מכוונת → חלון פעולה

🎬 הדגמות ב-YouTube — Gun Disarm WWII Style

---

16. הגנות נגד סכין — Knife Defense

מקור: All-In Fighting עמ' 40–55 | Scientific Self-Defence

פייר'ן חילק התקפות סכין לשני סוגים: חיתוך (Slash) — תנועה אופקית/אלכסונית; ו-דקירה (Thrust) — תנועה ישירה קדימה. לכל סוג הגנה שונה.

הגנת חיתוך

• ניקוז (deflect) — לא חסימה ישירה (לא Force-on-Force)
• יד חוסמת עם אמת הזרוע (לא כף היד!) → אם נחתך, עצב ולא עורק
• בו-זמנית: מכה לפנים/גרון התוקף

הגנת דקירה

• הזזת הגוף לפנים ולצד (ניצול "Dead Angle")
• חסימת הזרוע מבחוץ עם שתי ידיים → "Gate" — מנטרל את הנשק
• מכת מרפק / ברך מיידית לתוקף

עקרונות פיזיולוגיים

• מדוע לא לחסום כף-לכף: עורקי הכף (Radial, Ulnar arteries) הם שטחיים ופגיעים. חסימה שגויה → חתך עורקי → מדממת לא מבוקרת ← ניטרול עצמי של המגן
• האמה כמגן: חסימה עם אמת הזרוע — אם נחתכת, נחתך שריר (extensor digitorum) ולא עורק. האמה יותר קשה לפגוע בה לעומק
• מרחק בטיחות: טווח אפקטיבי של סכין = אורך זרוע + 15–20 ס"מ. מכניסים גוף קרוב יותר מטווח זה → הסכין לא יכולה להגיע לנקודות חיוניות

---

חלק ז׳ — לחימת סכין — שיטת פייר'ן

17. לוח הזמן של המוות — Timetable of Death

מקור: Get Tough! פרק 12 | All-In Fighting פרק 12

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 12 (לוח הזמן של המוות)

פייר'ן פיתח תרשים של עורקים ראשיים, עומק מהעור, ומשך הזמן עד לאיבוד הכרה. הנתונים מגובים בתצפיות שדה אך חלקם שנויים במחלוקת רפואית מודרנית.

אזור	עורק/איבר	עומק מהעור	זמן לאובדן הכרה	הערה
צוואר (צד)	Carotid Artery	1.5–2.5 ס"מ	5–14 שניות	הוורידים נפגעים גם הם → מדממת בלחץ גבוה
בית השחי	Subclavian/Axillary	5–8 ס"מ	15–30 שניות	מוגן יחסית; נגיש בזרוע מורמת
ירך (פנים)	Femoral Artery	3–6 ס"מ	15–20 שניות	מדממת עצומה; החצייה גורמת למוות תוך דקות
כף יד / שורש כף יד	Radial Artery	0.5–1 ס"מ	30+ שניות עד דקות	תלוי גודל הפצע; Radial שטחי מאוד
גב מותניים	Kidney (Renal Artery)	8–12 ס"מ	דקות	כאב עצום מיידי; שוק מהיר
בטן	Aorta / Celiac	8–15 ס"מ	דקות רבות	כאב ושוק מהירים; מוות ללא ניתוח

ביקורת רפואית מודרנית: ניתוח מפורט: Dragon Society International — Fairbairn's Timetable of Death | ניתוח אקדמי: Contemporary Knife Targeting (Grosz & Janich)

18. אחיזת הסכין ושיטות ההתקפה

אחיזת פייר'ן-סייקס

• אחיזה סאבר (Saber grip): האגודל לאורך חלק הגב של להב; מאפשרת שליטה מדויקת בדקירה
• אחיזה ריסוית (Hammer grip): אגרוף סגור סביב הידית; לחיתוך ולדקירות חזקות
• עיקרון הסכין FS: מיועדת לדקירה ראשית, חיתוך משני — להב דק וחד משני הצדדים, קצה חד

עקרונות פיזיולוגיים — כלי לחיתוך מול דקירה

• דקירה (Thrust): מחדירה להב לעומק גדול; פוגעת בכלי דם עמוקים ואיברים פנימיים. עם להב FS — הקצה הדק חודר בקלות דרך שכבות שרירים
• חיתוך (Slash): נזק רחב אבל שטחי; פוגע בשרירים ועורקים שטחיים (ראה טבלה); יעיל יותר כמכה מנוולת מאשר כמכה קטלנית
• פצע קלאסי מסכין: תגובת כאב מינימלית בשניות הראשונות (Adrenaline suppression) → אדם פגוע ממשיך לפעול 10–30 שניות עד לירידת לחץ הדם → לא מספיק "לעצור" אויב מיד

🎬 הדגמות ב-YouTube — Fairbairn-Sykes Knife Fighting

---

חלק ח׳ — שחרור מאחיזות

19. שחרור מחיבוק מאחור — Bear Hug Release

מקור: Get Tough! פרק 11 | All-In Fighting פרק 11

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 11

גרסאות

• חיבוק מעל הידיים: ראש אחורה לפנים האויב + בעיטת עקב לפריק כף רגלו + עם שחרור — מרפק לפנים
• חיבוק מתחת הידיים: גרידת פנים האויב לאחור + בעיטת מפשעה עם עקב

עקרונות פיזיולוגיים

• ריבוי גירויים בו-זמנית: המוח האנושי מתקשה לעבד כמה כאבים קשים בו-זמנית → הנחת-כאב (Pain Overriding) — הכאב הגדול ביותר "מנצח" ואחרים נרשמים פחות. הכאבת שלושה אזורים בו-זמנית גורמת לבלבול מוטורי
• רפלקס ראש אחורה: ראש הנמשך אחורה בחוזקה גורם ל-Extension Reflex של הצוואר → הגוף נוטה אחורה → מרכז כובד משתנה → האויב מאבד שיווי משקל
• עקב על גב כף הרגל: עצמות המטטרסוס (metatarsals) שבירות יחסית; עצב הפרוני הדורסלי שטחי מאוד → כאב עז + רפלקס שחרור

---

חלק ט׳ — הבטחת שבוי

20. שיטות הבטחת שבוי — Prisoner Securing

מקור: Get Tough! פרק 10 | All-In Fighting פרק 10

📖 קרא בספר המקורי — Get Tough! פרק 10

• קשירת ידיים מאחורה: שורשי הידיים ביחד + מרפקים כמה שיותר קרובים (מגביל תנועת כתף ומחלת נשימה)
• שכיבה פנים-למטה: שיטה מועדפת על פייר'ן — האויב אינו יכול לקום בקלות, נשימתו מוגבלת מעט
• קשר שורש כף יד-קרסול: "Hogtie" — מגביל תנועה כוללת

---

מקורות לקריאה נוספת

• 📖 Get Tough! — W.E. Fairbairn (1942) — הספר המקורי באינטרנט ארכיב
• 📖 All-In Fighting — W.E. Fairbairn (1942)
• 📖 Scientific Self-Defence — W.E. Fairbairn (1931)
• 📖 Kill or Get Killed — Rex Applegate (1943)
• 🎬 US Navy Hand-to-Hand Combat Film (1942) — שלושה חלקים
• 🎬 US Army Hand-to-Hand Combat Part 3

---

סרטונים היסטוריים — לחימת WWII ודיפנדו

סרטי הדרכה מקוריים ממלחמת העולם השנייה ומאוסף ה-archive.org:

---

📌 לאנציקלופדיה המורחבת על סכינאות ולחימת סכין — לחץ כאן

📕 היה קשה! — Get Tough! (פייר'ן, 1942)

היה קשה! — Get Tough!

How to Win in Hand-to-Hand Fighting — W.E. Fairbairn, 1942

מחבר: קפטן W.E. פייר'ן (Fairbairn)

שנת פרסום: 1942 (מהדורה אמריקאית)

מהדורה בריטית: All-In Fighting, 1942

מטרה: הכשרת לוחמי מלחמת העולם השנייה בקרב מגע

מקור דיגיטלי: archive.org — Get Tough!

ספר זה נחלת הכלל (Public Domain). כולל 140 איורים מקוריים. הנוסח המקורי בסוגריים מרובעים.

תוכן עניינים

1. מבוא — עקרונות הלחימה
2. מכות יד — מכת קצה-כף, מכת סנטר, אגרוף, מרפק
3. בעיטות — בעיטת-צד, בעיטה אחורה, ברונקו-קיק
4. שחרור מאחיזות — שורש-יד, חנק, דוב
5. אחיזות התקפיות — אגודל, אזיקים, כפות-ידיים, ג'פאנז'ה
6. זריקות — זריקת ירך, שבירת גב
7. ניטרול שומרים
8. טכניקות שונות — כסא, גפרורים, אוזן
9. לחימת סכין — אחיזה, מיקומי מטרה, הגנה
10. הסמאצ'ט — נשק הלחימה המיוחד של פייר'ן
11. לחימת מקל
12. כבילת שבויים
13. פירוק נשק חם — אקדח, רובה

מבוא — עקרונות הלחימה

"בקרב מגע אמיתי — אין כללים. המטרה היחידה היא לשרוד." — W.E. פייר'ן

ספר זה נכתב על-ידי קפטן ויליאם אוורט פייר'ן בשנת 1942, לאחר 30 שנות שירות במשטרת שנגחאי הבינלאומית (Shanghai Municipal Police). פייר'ן פיתח את מערכת הלחימה הזו מניסיון שטח אמיתי — לא מתורת ספרים. בתקופת שירותו הוא היה מעורב ביותר מ-600 קטטות רחוב ותקריות אלימות.

הספר תורגם על-ידי ממשלת ארה"ב לשימוש ב-OSS (מבשרת ה-CIA) ובחיל המצנחנים הבריטי (SAS). הוא שימש ככלי הכשרה מרכזי לכוחות מיוחדים של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

עקרונות הבסיס של פייר'ן:

1. פעל ראשון. אל תחכה לתקיפה — אתה תמיד בעמדת נחיתות אם אתה מגיב.
2. פגע בנקודות הרגישות. עיניים, גרון, מפשעה, ברכיים — לא שרירים.
3. אל תתחשב ב"כללי ספורט". בקרב אמיתי אין שופט.
4. מהירות היא הכל. מכה בינונית שמגיעה מהר שווה יותר ממכה מושלמת שמגיעה מאוחר.
5. המשך עד לסיום. מכה אחת לא מספיקה — תמשיך עד שהיריב לא מהווה איום.

---

פרק א׳ — מכות יד

Hand Blows — Edge-of-Hand, Chin Jab, Fist

1. מכת קצה-כף [Edge-of-Hand Blow]

מכת קצה-כף-היד [Edge-of-Hand Blow] היא המכה הבסיסית והנפוצה ביותר במערכת פייר'ן. הכוח מועבר דרך גב כף-היד — האזור בין בסיס האצבע הקטנה לשורש-היד.

ביצוע:

1. יד פתוחה, אצבעות דחוסות יחד, אגודל מוגבה
2. תנועה קשתית מהמרפק — לא מהכתף
3. הלם בגב כף-היד בתנועה מהירה "כמו גלגל"

מטרות עדיפות:

• צוואר אחורי — המכה הקטלנית: שבירת חוליות הצוואר. יעיל גם כניטרול שומר מאחור.
• ורידי הצוואר (פיילוט) — לפסילת-הכרה ללא קטילה
• קנה-הנשימה (גרגרת) — מכה ישירה לחזית הגרון
• שורש האף — גרימת עיוורון זמני וכאב עז
• בסיס האוזן — סחרחורת, בחילה

2. מכת הסנטר [Chin Jab]

המכה העוצמתית ביותר ב"Get Tough!" — דחיפת כף-היד הפתוחה כלפי מעלה לסנטר של היריב, בכוח כל גוף הלוחם.

למה מכת הסנטר עדיפה על אגרוף?

• לא מסתכנים בפציעת אצבעות (אגרוף לשיניים = שבירת אצבעות)
• כוח גדול יותר — כל כף-היד מועברת לכל משקל הגוף
• יעיל גם ממרחק קרוב מאד (אין צורך ב"תנופה")
• גרימת whiplash חמור לצוואר

גרסה עם אצבעות: כאשר הלוחם מחזיק ביד הפנויה שיער/צווארון יריב, שתי אצבעות נדחפות לעיניים תוך כדי מכת הסנטר. מכה זו יוצרת קרישה נוירולוגית מלאה — הקורבן קורס.

3. אגרוף [The Fist]

פייר'ן ממליץ על אגרוף רק במצבים מסוימים — כי הוא מסוכן לאגרוף עצמו בלחימת רחוב. הנקודה האידיאלית: לסת תחתונה, מצד — גורמת לנוק-אאוט ע"י כוח סיבובי לראש.

לעולם לא לאגרוף לשיניים!

4. מכת מרפק [Elbow Strike]

יעיל מאד בטווח צמוד (כאשר אין מרחב לנדנד יד). מכת מרפק לפנים, לרקה, לגרון — כוח הגוף מועבר דרך קצה המרפק.

---

פרק ב׳ — בעיטות

Kicks — Side, Back, Bronco

1. בעיטת-צד לברך [Side Kick to Knee]

הבעיטה הנפוצה ביותר של פייר'ן — בעיטת-צד לצד הברך עם פנס הנעל. ה"מטרה" היא המפרק הצידי של הברך, שאינו מגן על עצמו ויכול להישבר גם בבעיטה בינונית.

• לא דורשת כוח פיזי גדול
• ניתנת בכל עמדה — גם תוך כדי תנועה
• יריב שיברה לו ברכו — לא ניתן לרדיפה

2. בעיטת-צד להיפוך [Side Kick to Unbalance]

בעיטה לחלק הצידי-אחורי של הברך — גורמת להפלה ללא צורך בבעיטה עוצמתית.

3. ברונקו-קיק [Bronco Kick]

כאשר הלוחם שוכב על הגב ויריבו עומד מעליו — שתי רגליים יחד לבטן/חזה בבעיטה "כסוס בועט", מרחיקה הלה 2-3 מטרים ומאפשרת קימה.

4. בעיטת-צד לשוק [Shin Kick]

בעיטה חזיתית לשוק עם קצה הנעל — כואב מאד, מפריעה לאיזון.

---

פרק ג׳ — שחרור מאחיזות

Releases from Holds

1. שחרור משורש-יד [Wrist Release]

כאשר יריב אוחז בשורש-ידו: סיבוב הזרוע כלפי חוץ נגד בוהן האוחז (הנקודה החלשה של האחיזה) + משיכה מהירה. הגרסה הפשוטה ביותר: סיבוב הזרוע פנימה עד שהיריב מאבד אחיזה.

2. שחרור מחנק מלפנים [Front Strangle Release]

כשיריב חונק מלפנים בשתי ידיים: הרמת שתי הידיים מבפנים לצד, תוך כדי צעד צידי + מכת מרפק לאוזן. אל תנסה לתפוס ידיו — פשוט תפרוץ החוצה.

3. שחרור מחנק מאחור [Rear Strangle Release]

שיטה א׳: הורדת הסנטר לחסום את הזרוע + פנייה ברגל מאחורי רגל היריב + זריקה (ראה זריקת ירך). שיטה ב׳: הטיית הראש הצידה — ברגע שהאחיזה נרפה מעט — מרפק לבטן + עקב לברך.

4. שחרור מחיבוק-דוב מלפנים [Bear Hug Front]

ידיים נלכדות לצד הגוף: ראש-נגיחה לפנים (אף, לסת) + בעיטה לברך בו-זמנית. אם הידיים חופשיות: דחיפת שתי אצבעות לעיניים + ברך למפשעה.

5. שחרור מחיבוק-דוב מאחור [Bear Hug Rear]

ידיים נלכדות מעל: עקב לשוק + הנחת ראש הצידה מהנגיחה + כיפוף קדמה לזריקה. ידיים חופשיות מלמטה: אחיזת אצבעות ושבירתן לאחור.

6. שחרור מאחיזת שיער [Hair Hold Release]

שתי ידיים על יד האוחז בשיער, לחיצה חזקה לשמור על שיער-ראש, ובו-זמנית סיבוב פנים-הגוף לכיוון הזרוע — מרפק היריב נשבר, ואז מכת-קצה-כף לאחר שחרור.

---

פרק ד׳ — אחיזות התקפיות

Holds — Thumb, Handcuff, Bent-Arm, Japanese Strangle

1. אחיזת האגודל [Thumb Hold]

האחיזה האוניברסלית — עובדת על כל גוף אנושי. אחיזת האגודל של יריב ודחיפתו לאחור ולמטה גורמת לכאב עז ולמעבר שליטה מלא.

שימושים:

• הכנסת עצור לניידת
• פירוק אקדח ממי שמאיים
• כיווץ מכות בלחימה (ידיים נגרפות מטה)

2. אחיזת השומר [Sentry Hold / Killing Hold]

לניטרול שומר בשקט מוחלט — גישה מאחוריו בדממה:

1. יד ימין — כיסוי הפה ומשיכת ראש לאחור
2. יד שמאל — סכין לכליה (או בסיס צוואר)
3. סיבוב מהיר תוך כדי — שבירת הצוואר

גרסה ב׳ (ניטרול ללא-קטלני): זרוע לגרון + משיכה אחורה עד להתעלפות (10-15 שניות לחנק יעיל).

3. אחיזת-אזיקים [Handcuff Hold]

לכבילת ידיים מאחורי גב ללא אזיקים: פיתול שורש-היד — יד שמאל מסובבת פנימה ומעלה, ואז יד ימין "נכנסת" לתוך הסיבוב — שתי הידיים נעולות.

4. אחיזת-זרוע-כפופה [Bent-Arm Hold]

כיפוף הזרוע של יריב לאחורי גבו — שליטה על כיוון תנועתו. ניתן להובילו, להפילו, לכבול אותו.

5. החנק היפני [Japanese Strangle Hold]

חנק דם [blood choke] — לחץ על העורקים הצוואריים משני צדי הצוואר. אובדן הכרה תוך 8-10 שניות, ללא פגיעה בקנה הנשימה.

ביצוע מאחור:

יד ימין עוברת מתחת לצוואר מימין, יד שמאל סוגרת מעל לסגור — V של הזרוע על הצוואר. לחיצה שתי הידיים בו-זמנית על שני ורידי הצוואר.

---

פרק ה׳ — זריקות

Throws — Hip Throw, Back Break

1. זריקת-ירך [Hip Throw]

הזריקה הבסיסית — כניסה לפנים יריב + ירך כציר + משיכת גוף הלוחם קדמה ומטה. יריב עף מעל הירך ונוחת על גבו — גבו מקבל את מלוא משקלו.

בניגוד לג'ודו — פייר'ן אינו משחרר את הזרוע לאחר הזריקה, ומוסיף שבירת מרפק תוך כדי הנחיתה.

2. שבירת-גב [Back Break / Wrist Throw]

אחיזת שורש-יד + סיבוב — גורמת ליריב לנפול על פניו. מכת-עקב לצוואר / ראש / עמוד-שדרה לסיום.

---

פרק ו׳ — לחימת סכין

Knife Fighting — Grip, Targets, Defense

אחיזת הסכין [Knife Grip]

פייר'ן ממליץ על אחיזה פנימית [forward grip] — להב פונה לפניך מבין האגרוף. זו שונה מהמסורת הספרדית שלרוב מחזיקה להב כלפי מטה.

מיקומי המטרה — "לוח הזמן"

פייר'ן פיתח "לוח זמנים של מוות" — זמן הדמם-עד-מוות לכל מיקום פגיעה:

מיקום	זמן עד אובדן כרה	הערות
עורק צוואר (קרוטיד)	3-5 שניות	מהיר ביותר
תת-ריאתי (תחת צלע)	2-4 שניות	קטלני
בטן תחתונה	דקות	כאב עז + מוות מאוחר
כליה	דקה	פגיעה לגב
עורק הירך (פמורלי)	5-10 שניות	מופרז בציור

הגנה מפני סכין

פייר'ן כן: "אם נוגדים לך סכין — רוץ. אם לא ניתן — השתמש בכסא, מעיל, שלד עץ — כל חפץ בין הסכין לגופך."

טכניקת בסיס: זרוק מעיל או חפץ לפנים המתקיף + כניסה מהירה לזרוע המזוינת + שליטה על שורש-יד + מכת-קצה-כף לגרון.

---

פרק ז׳ — הסמאצ'ט

The Smatchet

הסמאצ'ט [Smatchet] הוא נשק שפייר'ן עצמו תכנן — שילוב של מאצ'טה קצרה עם דגר. להב 10 אינץ' (25.4 ס"מ) רחב ובכבד, שני להבים, עם "ראש" קהה ועגול.

תכנון ייחודי: הכובד מקדימה מאפשר גם חיתוך עוצמתי (כמאצ'טה) וגם דקירה. ניתן להשתמש בכל כיוון.

שלושה אופני שימוש:

1. דקירה [Thrust] — כדגר — לגרון, כליה
2. חיתוך [Cut] — כמאצ'טה — לצוואר, ידיים
3. מכה [Butt Strike] — ראש הנשק כאגרוף ברזל לפנים

---

פרק ח׳ — פירוק נשק חם

Pistol Disarming

פייר'ן מציג שישה מצבים שונים של פירוק אקדח. העקרון המשותף לכולם:

1. זוז מקו הירייה — אל תשאר ישיר לפה הקנה
2. שלוט על הנשק — אחוז את הנשק/היד לפני שתוקף
3. מכה מיידית — אחרי השליטה, מכה לפנים/גרון
4. הסר את הנשק — סיבוב/שבירת האצבע שבדק-כוכב

אזהרת פייר'ן:

אל תנסה פירוק אקדח אלא אם כן אתה בטוח שיורים בך בכל מקרה. אם יש ספק — ציית. הסיכוי לשרוד פירוק לא מוצלח נמוך מאד.

מידע על המקור והתרגום

• מקור: Get Tough! How to Win in Hand-to-Hand Fighting, W.E. Fairbairn, 1942 (D. Appleton-Century Co., New York)
• מהדורה בריטית: All-In Fighting, 1942
• נמצא ב: archive.org/details/Get_Tough_W_E_Fairbairn
• תרגום לעברית: אנציקלופדיית הדפנדו, 2026
• האיורים: 140 תרשימים מקוריים (archive.org BookReader)
• זכויות: נחלת הכלל — Public Domain

---

סרטונים — פייר'ן בפעולה

פייר'ן מדגים לאנשי OSS

דיפנדו — צבא בריטי 1941

📽️ US Navy Hand-to-Hand Combat (1942) — archive.org | USMC Club & Knife Fighting — archive.org

📕 הרוג או תיהרג! — Kill or Get Killed (1943)

---

Kill or Get Killed — הרוג או תיהרג (1943)

מאת רקס אפלגייט | פרק ראשי — תוכן עניינים

1. רקע היסטורי ומחבר
2. עקרונות הלחימה של אפלגייט
3. ירי אינסטינקטיבי — Point Shooting
4. לחימת יד-ריקה — Unarmed Combat
5. שימוש בסכין ולחימה נגד סכין
6. שליטה בהמון — Riot Control
7. מורשת ועדכונים

Kill or Get Killed — המדריך הלחימה הגדול של מלחמת העולם השנייה

Kill or Get Killed (1943, מהדורה מורחבת 1961) מאת קולונל רקס אפלגייט הוא ספר הלחימה הצבאית המקיף ביותר שנכתב במאה ה-20. אם Get Tough! של פייר'ן היה ה"ביבל" הבריטית של לחימת קרב מגע, הרי ש-Kill or Get Killed היה ה"ביבל" האמריקאית — ספר שהכשיר מיליוני חיילים, שוטרים ולוחמים בכל העולם.

עובדות מפתח:

• מחבר: קולונל רקס אפלגייט (Rex Applegate), 1914–1998
• שנת פרסום ראשונה: 1943, Military Service Publishing
• מהדורה מורחבת: 1961 — הפכה לרב-המכר הקלאסי
• בסיס: הכשרה ב-Camp Ritchie ו-OSS תחת פייר'ן ו-סייקס
• שפות: תורגם ל-11 שפות, כולל ספרדית, פורטוגזית, ערבית
• שימוש: US Army, FBI, CIA, משטרות בכל העולם, Mossad
• גרסה דיגיטלית: archive.org — קריאה חופשית

רקס אפלגייט — המחבר

רקס אפלגייט היה קצין מודיעין ולחימה אמריקאי שנשלח ב-1942 ללמוד אצל W.E. פייר'ן ו-E.A. סייקס ב-Camp X, קנדה. מה שלמד שם שינה את אופן ההכשרה הצבאית האמריקאית כולה.

אפלגייט הוסמך להקים את Camp Ritchie, מרכז ההכשרה הסודי ביותר של הצבא האמריקאי (OSS), שם הכשיר מאות מאנשי מיוחדים. המדריך שכתב שם הפך ל-Kill or Get Killed.

אפלגייט על פייר'ן:

"פייר'ן היה הלוחם הגדול ביותר שהכרתי אי-פעם. הוא לא לחם כמו ג'נטלמן — הוא לחם כדי לנצח. וזה בדיוק מה שלימדתי לאנשים שלי."

עקרונות הלחימה של אפלגייט

אפלגייט בנה את שיטתו על 4 עקרונות יסוד שנגזרו ישירות מ-Fairbairn-Sykes:

1. פשטות מוחלטת — רק טכניקות שניתן ללמד תוך שבועות ולהפעיל תחת לחץ
2. אינסטינקט מעל טכניקה — גוף האדם מגיב ספונטנית; אמן את הספונטאני, אל תנסה להחליפו
3. לחץ עיניים = נוסחת בסיס — כל אדם, ללא יוצא מן הכלל, יגן על עיניו; השתמש בזה
4. מהיר, אכזרי, מכריע — "ה-3 כללים": Speed, Ruthlessness, Decisiveness

ירי אינסטינקטיבי — Point Shooting

הפרק המפורסם ביותר בספר, והחידוש הגדול ביותר שתרם אפלגייט ללחימה. Point Shooting — ירי ללא כוונת (sight alignment) — היה מהפכה שנויה במחלוקת עד היום.

הנחת היסוד של Point Shooting:

ב-90% ממקרי ירי אמיתיים:

• טווח: 3–7 מטרים (לא 25 מטר כמו בטווח)
• תאורה: חשכה או תאורה חלקית
• זמן: פחות מ-2 שניות לתגובה
• מצב: אדרנלין גבוה, רעד, אישוני עיניים מורחבים
• מסקנה: אי-אפשר ואסור להסתמך על כוונת מסורתית

השיטה של אפלגייט: הצבע את האצבע על המטרה — הגוף יודע לכוון לאן מצביעה האצבע. כך גם האקדח. אמן תנועת ירי אחידה (draw-fire-hit) שוב ושוב, עד שהיא הופכת לרפלקס.

ירי מסורתי	Point Shooting (אפלגייט)
כוונת עין אחורית-קדמית-מטרה	גוף-ידיים-אקדח מכוון לאינסטינקט
עמידת יורה (Isosceles/Weaver)	עמידת לחימה (Crouch) — גוף נמוך, קדימה
יעיל ב-10–25 מטר בתנאי יום	יעיל ב-2–7 מטר בכל תנאי
נלמד בטווח תרגול	מדמה קרב מגע אמיתי

לחימת יד-ריקה — Unarmed Combat

פרקי הלחימת-יד-ריקה של Kill or Get Killed מבוססים ישירות על שיטת פייר'ן, אך עם הרחבות אמריקאיות ופשטות גדולה יותר. אפלגייט בחר לא ללמד "מערכת שלמה" — רק טכניקות ליבה שעובדות תמיד.

טכניקות הליבה של אפלגייט:

• מכת שפת-כף-יד (Edge of Hand): זהה לפייר'ן — לכלוב, לצוואר, לגשר-אף
• מכת-לסת (Chin Jab): כף-יד למעלה לתחת-לסת — נוקאאוט מיידי
• לחיצת אשכים: ישירה, בלי התנצלויות — "מציל חיים"
• שחרורים מחניקה: 3 שחרורים ל-3 סוגי אחיזה
• הוצאת נשק מיד: כיצד לנטרל אדם עם אקדח מכוון אליך
• Stomping: כאשר אויב על הרצפה — דריכה על כף-רגל/קרסול/ברך
• Cupping: כף-יד קמורה לאוזן — ניפוץ עור-התוף = חרשות זמנית וכאב חמור
• Eye-Gouging: תנועת האגודלים לעיניים — "Always available, always effective"

שיטת הכשרה "KISS"

אפלגייט היה אחד הראשונים לנסח את עיקרון ה-KISS — Keep It Simple, Soldier (מאוחר יותר "Stupid"). שנתיים של הכשרה בג'ודו-ג'יטסו לא שוות שבועיים של חזרה אינטנסיבית על 10 טכניקות פשוטות, כך שחיל-הרגלים הממוצע יוכל להפעיל אותן בשינה — ותחת אש.

שימוש בסכין ולחימה נגד סכין

הפרק על הסכין ב-Kill or Get Killed מתבסס על שיטת F-S (Fairbairn-Sykes) אך מוסיף פרספקטיבה אמריקאית ייחודית.

עקרונות הסכין של אפלגייט:

1. הסכין F-S — הסכין המושלמת; תוכנן ע"י פייר'ן וסייקס לרצח שקט
2. אחיזת Forward (Saber grip) — האחיזה הבסיסית לתקיפה
3. אחיזת Reverse — לחסימה ולתקיפה בו-זמנית
4. מטרות קדימיות: קרוטיד (עורק-צוואר), בטן-תחתית, ירך (femoral artery)
5. הגנה נגד סכין: "אתה תיחתך" — קבל זאת. השאלה: כמה גרוע?
6. Defanging the snake — פגיעה ביד המחזיקה, לא בגוף

ציטוט מפורסם מהספר:

"When a man comes at you with a knife, forget about fancy disarming techniques. Block his weapon arm with your left, hit him with your right, get on top of him, and keep hitting. Don't stop until he stops."

שליטה בהמון וכלא — Riot Control

הפרק הייחודי ל-Kill or Get Killed — שלא מופיע ב-Get Tough! — הוא שליטה בהמון ובמצבי מאסר. אפלגייט כתב זאת מניסיון ישיר מניהול שבויים ופשיטות על מחנות.

נושאים:

• לכידת שבויים: כיצד לפרוע קבוצה ולחפש כלי-נשק
• חיפוש אדם: Wall Search vs. Strip Search — שימוש בטוח
• אזיקים חיים: שיטת ה-Hammerlock לשמירת שליטה
• הגנה מקבוצה: אם 3+ אנשים תוקפים — פריצה, לא לחימה
• נשק אנטי-התפרעות: הגלגול הראשון של ה-Mace (גז פלפל)

אפלגייט — איש השומרה של רוזוולט

מעבר לכתיבת הספר, לאפלגייט הייתה תפקיד ייחודי: בשל מחלת ריאות שמנעה ממנו שירות קרבי בשטח, שימש כשומר גוף אישי של הנשיא פרנקלין רוזוולט בפגישות עם מנהיגי בעלות-הברית — כולל וינסטון צ'רצ'יל ויוסף סטלין. איש שכתב את המדריך לחיסול יעיל, הגן על הנשיא במו ידיו.

פרק נדיר — "לחימה יפנית קרובה" (1943 בלבד)

במהדורת 1943 — ורק בה — כלל הספר פרק "Jap Close Combat Tactics": הערכת מודיעין צבאית של שיטות הלחימה הקרובה של חיל הים היפני. פרק זה הוצא מכל המהדורות המאוחרות. הוא נחשב כאחד מהתיעודים הטובים ביותר בזמן המלחמה לשיטות היפניות, ומאפיין את הגישה של אפלגייט: לדעת כיצד האויב נלחם כדי להתגבר עליו.

אימוץ רשמי ע"י חיל-הים האמריקאי — USMC

ב-1976 אימץ US Marine Corps את Kill or Get Killed כחומר עיון רשמי — פרסמו אותו מחדש תחת הכינוי FMFRP 12-80 ("Fleet Marine Force Reference Publication"). זה הפך את הספר לספר ההגנה-עצמית הרשמי של חיל הנחתים, שמעמדו נשמר עד שנות ה-90.

שלוש מהדורות עיקריות:

• 1943 — מהדורה ראשונה: Military Service Publishing; כולל "Jap Close Combat Tactics"; archive.org (182 עמ')
• 1976 — מהדורת USMC: Paladin Press; ללא הפרק היפני; מאומץ רשמית ע"י חיל הנחתים; archive.org (FMFRP 12-80)
• ספרים נלווים: אפלגייט הרחיב את ה-Point Shooting ב-"Bullseyes Don't Shoot Back" (1998) ו-"Point Shooting: Battle-Proven Methods"

מורשת Kill or Get Killed

ארגון	שימוש
US Army / Rangers	ספר לימוד רשמי 1943–1980s
FBI Academy	Point Shooting הפך לבסיס ההכשרה
CIA / OSS	הכשרת סוכנים בשדה אחורי
משטרת ישראל / שב"כ	חלקים שולבו בהכשרה מוקדמת (1950s–60s)
מוסד	דיווחים על שימוש בשיטות אפלגייט בשנות ה-70
קורס Krav Maga מוקדם	אימי לכטנפלד ידע את הספר; השפעה ישירה

אפלגייט ואפלגייט לחמו על מורשת הספר שנים רבות. ב-1990s, ויכוח ציבורי בין אפלגייט (Point Shooting) לקל'ין (Modern Technique / sighted shooting) חלק את עולם האימון הטקטי לשני מחנות — ויכוח שנמשך עד היום.

Kill or Get Killed — גרסה דיגיטלית

הספר המלא זמין לקריאה חופשית ב-archive.org

לספר המלא ב-archive.org ←

📖 Wikipedia: Rex Applegate
📖 Wikipedia: Kill or Get Killed (book)

---

סרטונים — אפלגייט בפעולה

קולונל אפלגייט — Point Shooting, סרט הדרכה מקורי (US Army)

לחימה קרובה קלאסית — OSS ו-WWII

📕 All-In Fighting — לחימה ללא כללים (1942)

---

All-In Fighting — לחימה ללא כללים (1942)

מאת W.E. פייר'ן | המהדורה הבריטית המקורית — תוכן עניינים

1. רקע: SOE, SAS, ו-Commandos
2. הבדלים מה-Get Tough! האמריקאי
3. Silent Killing — חיסול שקט
4. ה-Smatchet — הנשק הבריטי הסודי
5. הסרת שומרים — Sentry Removal
6. מסלול ההכשרה ב-SOE ו-OSS
7. מורשת בצבא ישראל

All-In Fighting — לחימה ללא כללים

All-In Fighting (1942) הוא שמו המקורי של הספר שפרסם קפטן W.E. פייר'ן למען הצבא הבריטי, ה-SOE ואנשי ה-Commandos. בארצות-הברית ראה אור אותו שבוע בשם Get Tough! — אך עם שינויים. הספר הבריטי הכיל תכנים שנחשבו "סודיים מדי" לפרסום אמריקאי, בעיקר בפרקי ה-Silent Killing.

עובדות מפתח:

• מחבר: קפטן W.E. פייר'ן (William Ewart Fairbairn), 1885–1960
• שנת פרסום: 1942, Faber & Faber, לונדון
• ייעוד: SOE (Special Operations Executive), SAS, Commandos, MI6
• מהדורה אמריקאית: Get Tough! — Appleton-Century, ניו-יורק, 1942
• שפה: אנגלית (מתורגם בחלקו לצרפתית לסוכני SOE בצרפת)
• גרסה דיגיטלית: archive.org — קריאה חופשית

פייר'ן מדגים מכת שפת-כף-יד — מהמהדורה המקורית (1942)

הבדלים בין All-In Fighting לבין Get Tough!

נושא	All-In Fighting (בריטי)	Get Tough! (אמריקאי)
מוציא לאור	Faber & Faber, לונדון	Appleton-Century, ניו-יורק
קהל יעד	SOE, Commandos, SAS	OSS, חיל-רגלים אמריקאי
Silent Killing	פרק מלא — שיטות חיסול שקטות	מקוצר — חלק מהטכניקות הוסרו
Smatchet	כן — פרק נפרד + איורים	כן — אך ממוקם אחרת
Sentry Removal	4 שיטות מפורטות + איורים	2 שיטות בלבד
איורים	140 איורים	116 איורים
שפה	אנגלית בריטית ישירה ופרגמטית	מעט "מרוככת" לקורא אמריקאי

Silent Killing — חיסול שקט

הפרק המפורסם — והמסווג — של All-In Fighting. Silent Killing לא היה מושג שפייר'ן המציא; הוא פיתח שיטה מסודרת ונלמדת שניתן ללמד לסוכן SOE תוך שבועות.

עקרונות Silent Killing:

1. שקט מוחלט — אין זעקה, אין נפילה רועשת
2. מהירות — פחות מ-3 שניות מתחילת מגע עד סיום
3. חוסר-ספק — לא לפגוע ולברוח; לוודא חיסול מוחלט
4. גישה מאחור תמיד — אל מול פנים רק כאשר אין ברירה
5. שיתוק ראשון — מנוע הקול (גרון/פה) לפני כל שאר

Sentry Hold — אחד האחיזות לניטרול שומרים

ה-Smatchet — הנשק הבריטי הסודי

ה-Smatchet הוא אחד הנשקים הייחודיים שפייר'ן תכנן — מעין מאצ'טה-קצרה עם להב מוסב שנכנסת כגרזן אך חותכת כסייף. ה-Smatchet הופק בסודיות על-ידי אנשי SOE ושימש בפשיטות.

מפרט ה-Smatchet:

• אורך כולל: ~42 ס"מ
• אורך להב: ~27 ס"מ — רחב ומוסב (leaf-shaped)
• משקל: ~680 גרם — כבד מספיק לחתכים עמוקים
• ידית: עץ עם שומר-יד עגול; נועד לגריפ חזק בכפפות
• שימוש: לחימה קרובה, חיתוך חיווט, פינוי שיחים
• שיטת לחימה: Cleaving (גרזן), Slashing (סייף), Stabbing (דקירה)

פייר'ן מדגים מכת ה-Smatchet — מהמהדורה המקורית (1942)

הסרת שומרים — Sentry Removal

פרק ה-Sentry Removal הוא אחד מהפרקים המפורטים ביותר ב-All-In Fighting. פייר'ן ציין שזוהי "האומנות של חיסול שומר לפני שהוא מצליח לזעוק, לירות, או לאתת לחבריו".

שיטה	תנאי	עקרון
Sentry Hold (חניקה)	גישה מאחור, שומר לבד	זרוע לגרון + יד לאחור ראש, מניעת זעקה תוך 3 שניות
Back Neck Break	שומר יושב/מתכופף	ידיים על ראש, סיבוב חד ומהיר — שבירת עצמות-צוואר
Knife — בגב	F-S Knife זמין	דקירה לאזור כליה-שמאל (T12) + כיסוי פה בו-זמנית
Garrote	חוט/חגורה זמינים	לולאה על גרון, רגל אחת על גב — לחץ אחורה; שקט מוחלט

מסלול ההכשרה — SOE ו-OSS

הספר לא שימש רק כחומר קריאה — הוא היה המדריך הרשמי של בתי-ספר הכשרה ב-:

• Camp X (אונטריו, קנדה): בית-הספר המשותף SOE/OSS — כאן לימד פייר'ן עצמו
• Arisaig House (סקוטלנד): מרכז ההכשרה הראשי של SOE בבריטניה
• Beaulieu (האמפשייר): הכשרת סוכנים לפני נחיתה בשטח אויב
• Fort Monckton: הכשרת MI6 — שימוש בשיטות All-In Fighting
• Achnacarry (סקוטלנד): מרכז Commando — חלק גדול מהתכנית בנוי על הספר

תכנית ההכשרה הסטנדרטית של סוכן SOE כללה 3 שבועות של All-In Fighting — 2 שעות ביום, 6 ימים בשבוע:

שבוע 1	מכות בסיס (Edge of Hand, Chin Jab, Kicks), שחרורים
שבוע 2	אחיזות, זריקות, שיטות נגד חמושים (כלי נשק / סכין)
שבוע 3	Sentry Removal, Silent Killing, Smatchet, תרגילי שטח בחשכה

פרק ייחודי ל-All-In Fighting — לא ב-Get Tough!:

Section 7: The Rifle in Close Combat — מאת קפטן P.N. Walbridge

• הכנת הרובה לקרב מגע
• עמדות כיוון, טעינה וירי מהיר
• לחימה מרחק-קרוב (CQB) עם רובה
• הכידון — שימוש וטכניקות
• ניקוי הרובה לאחר שימוש בדם

פרק זה נכתב עבור חיילים בריטיים שנשאו Lee-Enfield ברחובות אירופה הכבושה.

אנשים שפייר'ן הכשיר

אדם	תפקיד	קשר לפייר'ן
רקס אפלגייט	קצין OSS, מחבר Kill or Get Killed	תלמיד ישיר, עמית Camp X, כתב ספר מבוסס על שיטתו
E.A. סייקס	שוטר שנחאי, מדריך SOE	שותף בסכין F-S, מדריך משותף ב-Camp X
דיויד ניבן	שחקן ואיש Commando	הוכשר אישית על-ידי פייר'ן
איאן פלמינג	קצין מודיעין ימי, מחבר "ג'יימס בונד"	הכיר את שיטת פייר'ן באופן ישיר; חלק ממחקריו לסדרת בונד
1st Special Service Force	יחידה אמריקאית-קנדית משותפת	הכשרה מלאה ע"י עמית-פייר'ן פט אוניל

פקודת ה-Kommando — הפחד הגרמני מפייר'ן

באוקטובר 1942 הוציא היטלר את Kommandobefehl — פקודה שחייבה להוציא להורג כל לוחם קומנדו בריטי שנתפס, גם אם נשא מדים תקינים ונכנע כדין. אחד הגורמים לפקודה: הפחד מהיעילות של לוחמי ה-Commandos שהוכשרו בשיטת פייר'ן — ידועים בפשיטות שקטות, ניטרול שומרים ופעולות מאחורי קווים.

פקודת היטלר, 18 אוקטובר 1942:

"From now on all enemies on so-called Commando missions in Europe or Africa challenged by German troops, even if they are to all appearances soldiers in uniform or demolition troops, whether armed or unarmed, in battle or in flight, are to be slaughtered to the last man."

הגנרל דונובן, מייסד ה-OSS, המליץ על פייר'ן לקבל את US Legion of Merit (דרגת Officer) — אחת מהעיטורים הגבוהים שניתנו לאזרח בריטי מידי ארצות-הברית במלחמת העולם השנייה.

מורשת בצבא ישראל ובקרב מגע מודרני

ה-All-In Fighting של פייר'ן הגיע לארץ-ישראל לפני קום המדינה. אנשי ה-Palmach ואנשי ה-SOE היהודים (רבים הוכשרו ב-Camp X ו-Arisaig) הכירו את הספר ישירות. אימי לכטנפלד, מייסד קרב מגע (Krav Maga), ידע את שיטת פייר'ן ושאב ממנה — במיוחד את עקרון ה-"No Rules" ומכות-ה-Chin Jab.

פייר'ן על שיטתו:

"There are no rules in this game. The object is simply to put your adversary out of action as quickly as possible… hit him in the most effective spot, in the most effective way, at the earliest possible moment."

השפעות All-In Fighting על לחימה מודרנית:

• Krav Maga: עקרונות ליבה — מהירות, אגרסיביות, יעד נקודות חלשות
• US Army Combatives (FM 3-25.150): השפעה ישירה על מדריכי לחימה צבאית
• PPCT (Pressure Point Control Tactics): שיטת אכיפה משטרתית שמורשתה בשיטת פייר'ן
• SAS Close Quarter Battle: פרקי ה-CQB של ה-SAS עדיין מבוססים על עקרונות מהספר
• Systema הרוסית: מצאה השפעת פייר'ן גם בשיטת הלחימה הסובייטית — דרך Spetsnaz של שנות ה-50

All-In Fighting / Get Tough! — קריאה חופשית

שני הגרסאות זמינות ב-archive.org לקריאה ומחקר.

Get Tough! ← All-In Fighting ←

📖 Wikipedia: William Fairbairn
📖 Wikipedia: Fairbairn–Sykes Fighting Knife
📖 Wikipedia: Special Operations Executive (SOE)

---

סרטונים — שורשי השיטה

ג'ו-ג'יטסו והיסטוריה מוקדמת

סרט ג'ודו נדיר — 1912

Bartitsu — האמנות שהביאה להולדת דיפנדו

ג'ודו הגנה עצמית לנשים — שנות ה-30

חיל ים יפני — ג'ודו, קנדו וסומו 1943

📕 Shooting to Live / לירות לחיות

Shooting to Live

With the One-Hand Gun

מחברים: קפטן W.E. פייר'ן ומייג'ור E.A. סייקס

מוציא לאור: William Clowes and Sons, לונדון

שנה: 1942 (מהדורה ראשונה)

הדפסה מחדש: FMFRP 12-81, US Marine Corps, 1987

עמודים: ~114

מקור דיגיטלי: archive.org — FMFRP 12-81

תוכן עניינים

1. רקע — למה ירייה מכוונת נכשלת בקרב אמיתי
2. שיטת ה-Point Shooting — ירייה אינסטינקטיבית
3. עמידות הירייה — Hip, Half Hip, Crouch
4. שיטת האימון
5. טכניקות מתקדמות
6. מורשת — השפעה על FBI, OSS, CIA ו-SAS

למה הירייה המסורתית נכשלת בקרב

פייר'ן וסייקס לא כתבו את הספר בחלל ריק — הם כתבו אותו על בסיס 666 עימותי ירי מתועדים שנחקרו לאורך 12 שנה בשנחאי, סין, בין השנים 1907–1940. שנחאי הייתה אחת הערים האלימות בעולם — פייר'ן שימש שם כמפקח ומאוחר יותר כממונה על כוח הסיור המיוחד של משטרת שנחאי הבינלאומית.

הנחת המוצא של הספר:

בקרב אמיתי במרחקים קצרים — מתחת ל-8 מטרים — הכוונה המסורתית (ראיית הכוונת) היא מיתוס. הלוחם פועל תחת אדרנלין, פחד, ותנועה מהירה. שיטת ה-Point Shooting מתאימה לתנאים האמיתיים של הקרב.

הם ניתחו כיצד אנשי המשטרה שרדו עימותי אש: כמעט אף אחד לא עצר, כיוון ברגל אחורה, נשם וירה — כמו שלמדו בטווח הירי. הם ירו מהמותניים, מהיד הנמוכה, תוך תנועה. ואלה שרדו.

שיטת ה-Point Shooting — עקרונות הבסיס

ה-Point Shooting (ירייה מכוונת-גוף) מבוסס על עיקרון אחד: הגוף האנושי מכוון טבעית בדיוק לעבר הנקודה שאליה הוא מסתכל. כמו שאצבע מצביעה בדיוק — כך גם אקדח שנשלט בצורה נכונה.

שיטה מסורתית	Point Shooting (פייר'ן-סייקס)
ראיית הכוונות (sight picture)	כיוון גופני אינסטינקטיבי
רגל שמאל קדימה, גוף צדי	כריעה קדמית, גוף ישיר לאויב
נשימה-עצירה-לחיצה-ירייה	שתי ירויות מהירות (double tap)
יד מושטת, אקדח מול העיניים	יד נמוכה, ירייה מגובה מותניים
עצירה מלאה לפני ירייה	ירייה תוך כדי תנועה
מצוין לטווח ירי תחרותי	מצוין לקרב אמיתי מתחת ל-8 מטרים

שלוש עמידות הירייה

1. עמידת המותניים (Hip Position)

האקדח מוחזק בגובה המותניים. לירייה מרחק קצר ביותר (1-3 מטרים) — כאשר האויב כמעט צמוד. מהירה מאד, ניתן לתת double-tap תוך חצי שנייה.

2. עמידת חצי-מותניים (Half Hip)

האקדח בגובה מרפק מכופף. לטווח בינוני (3-6 מטרים). המרפק נתמך על גוף הלוחם כמייצב. האיזון האידאלי בין מהירות לדיוק.

3. הכריעה (Crouch / Half Crouch)

כריעה קלה לפנים עם שתי הידיים מושטות, מבלי להסתכל על הכוונות. לטווח 6-10 מטרים. הגוף מכוון אינסטינקטיבית. דומה לעמידה מודרנית של Weaver/Isosceles אך ללא כיוון אופטי.

Double Tap — "שני ירויות מהירים":

פייר'ן וסייקס פיתחו את עקרון הירי הכפול: תמיד שתי ירויות מהירות לחזה, לא ירייה אחת. בעימות אמיתי, ירייה אחת לא תמיד מפסיקה תוקף מיד — ירייה שנייה מייד אחרי מבטיחה נטרול. זה הפך לעקרון יסודי בכל הכשרות הלחימה המודרניות.

שיטת האימון

הספר מציג שיטת אימון פרוגרסיבית שתוכננה לשבועות ספורים — לא שנים. האימון מיועד לחיילים ואנשי מודיעין שאין להם זמן לאימוני ירי קלאסיים:

1. שלב א׳ — Dry Practice: אימון ללא כדורים. לחיצת ההדק בתנועה, כיוון גוף, תנועה תוך ירייה. שבוע אחד.
2. שלב ב׳ — מרחק קצר: ירי חי ממרחק 3 מטרים, מהיר ורצוף. הכל תוך כדי תנועה.
3. שלב ג׳ — Snap Shooting: יריות מהירות כשהאויב "מבצבץ" ונעלם. מדמה תנאי עירוניים.
4. שלב ד׳ — מרחקים משתנים: 1-10 מטרים, מצבים מורכבים: חשיכה, כמה מטרות, ירייה מאחורי כיסוי.

ירי בחשיכה:

פרק מיוחד מוקדש לירי בחשיכה מוחלטת — מצב שכיח בפעולות לילה של OSS ו-SOE. השיטה: לעולם אל תשתמש בפנס כשאתה יורה — זה מסמן את מיקומך לאויב. יש לירות לכיוון רעש/תנועה, ולנוע מיד אחרי הירייה.

טכניקות מתקדמות

ירייה עם היד השמאלית

אם היד הימנית פצועה — המשך לירות עם שמאל. הספר מדריך כיצד לאמן את שתי הידיים מהיום הראשון. "אל תסמוך על יד אחת בלבד."

ירייה מאחורי כיסוי

כיצד לנצל כיסוי (קיר, רכב, דלת) תוך שמירה על גוף מוגן. כלל ברזל: אל תיחשף כדי לכוון — כוון מהחשאי ואז הסתנן ויר.

ירייה על כמה מטרות

עדיפות מטרות: מי שמהווה איום מיידי — ראשון. אחרי כל ירייה: תנועה. לעולם אל תישאר ב"תוכנית" — הסתגל לרגע.

כשל נשק (Malfunction)

פייר'ן הדריך: אם נשקך תקע — אל תתעסק עמו. שלוף את הסכין F-S ותמשיך לקרב. המעבר צריך להיות אינסטינקטיבי, מתחת לשנייה.

מורשת — השפעה על אמריקה ועולם המודיעין

Shooting to Live הפך לאחד הספרים המשפיעים ביותר על אימון נשק של כוחות מיוחדים ומודיעין:

ארגון	קשר לשיטה
OSS (אמריקה)	הכשרה מלאה של סוכנים ב-Point Shooting; פייר'ן לימד ב-Camp X
SOE (בריטניה)	הספר שימש כטקסט רשמי להכשרת סוכני SOE
FBI (J. Edgar Hoover)	אימץ את השיטה בשנות ה-40; שינה לאחר מכן למודל אחר
US Marine Corps	הדפיס מחדש ב-1987 כ-FMFRP 12-81 — חומר עיון רשמי
SAS / SBS בריטניה	עקרונות Point Shooting משולבים עד היום בתרגול קרב עירוני
רקס אפלגייט (OSS)	הרחיב את השיטה ב-"Kill or Get Killed" (1943) — פרק מפורט על Point Shooting

הוויכוח שנמשך עד היום:

Point Shooting מול Aimed Fire (ירייה עם כיוון מסורתי) הוא ויכוח שנמשך בקהילת הירי הטקטי עד היום. מודרניסטים כמו Jeff Cooper פיתחו שיטות כמו Modern Technique שמשלבות אלמנטים של שתי הגישות. אך לגבי טווחים מתחת ל-3 מטרים — כמעט כל האסכולות מסכימות: כיוון גוף ו-Point Shooting עדיפים.

הספר ב-archive.org:

• FMFRP 12-81 — הדפסת USMC 1987 (114 עמ')
• מהדורת Paladin Press

📕 Scientific Self-Defence / הגנה עצמית מדעית (1931)

Scientific Self-Defence

מחבר: קפטן W.E. פייר'ן, CIE, GM, SMP

מוציא לאור: D. Appleton-Century Company, ניו-יורק ולונדון

שנה: 1931

עמודים: ~186

מקור דיגיטלי: archive.org — Scientific Self-Defence

תוכן עניינים

1. רקע — מה בין Defendu (1926) ל-Get Tough! (1942)
2. מבנה הספר ושיטת ההוראה
3. הטכניקות — אחיזות, זריקות והגנות
4. הגנה מפני נשק — סכין, אקדח, מקל
5. חשיבות הספר בהתפתחות Defendu

הספר שגשר בין שנחאי ל-WWII

Scientific Self-Defence (1931) הוא הספר השני של פייר'ן — חוליית הביניים החשובה בין ספרו הראשון Defendu (1926) לבין Get Tough! (1942).

שלב ההתפתחות:

1926: Defendu — ג'ודו/ג'יו-ג'יטסו משטרתי, עיכוב ומעצר
1931: Scientific Self-Defence — שלב ביניים, יותר לחימה, פחות ג'ודו
1942: Get Tough! — מדריך קרב להריגה, ללא עכבות

בין 1926 ל-1931, פייר'ן המשיך ללמוד ולתרגל בשנחאי — אחת הערים האלימות בעולם. ניסיון של עוד 5 שנים ברחובות, בסמטאות ובאחורי בתים תורגם לשיטה מעודנת ויעילה יותר.

מבנה הספר

הספר בנוי על אותה גישה פרקטית של פייר'ן: כל טכניקה מוצגת בתמונות עם הסבר קצר ומדויק.

נושאים עיקריים:

• נפילות בטיחותיות (Breakfalls) — נפילה קדמית, אחורית, צדדית; הכרחי לפני כל לימוד זריקות
• אחיזות ונעילות (Holds & Locks) — נעילת שורש יד, מרפק, כתף; לעיכוב ומעצר
• זריקות (Throws) — ניצול כוח היריב; העברה מג'ודו עם שינויים למצב רחוב
• כיסויים (Breaks) — שחרור מאחיזות שונות
• מניעת תשניק (Strangle Releases) — חניקה מול, מאחור, ביד, בחגורה
• הגנה מנשק — סכין, מקל, אקדח

הטכניקות — עקרונות הבסיס

בניגוד ל-Get Tough! שנכתב להרוג, Scientific Self-Defence נכתב לשתי מטרות:

1. למשטרה — עיכוב ומעצר ללא פגיעה מיותרת
2. לאזרחים — הגנה עצמית עם מינימום כוח

קטגוריה	טכניקות נבחרות	מטרה
שחרור מאחיזה	שחרור מ-10 אחיזות שורש-יד, 4 חניקות	מצב התקפה ראשוני
נעילת מפרק	Bent Arm Lock, Straight Arm Lock, Figure Four	עיכוב, הכנעה
זריקות	Hip Throw, Shoulder Throw, Hip Drop, Leg Throw	הפלה ושליטה
הגנה מנשק	Knife Defense (15 תנאים), Pistol Disarms (4 תנאים)	נטרול נשק

הגנה מפני נשק

פרקי ההגנה מנשק הם המפורטים ביותר בספר — פייר'ן חי במציאות שנחאי שבה נשק קר וחם היו נפוצים:

הגנה מסכין — 5 עקרונות:

1. לעולם אל תנסה לתפוס/לעצור יד עם סכין — היא תזוז מהר ממך
2. הסח את תשומת-לב התוקף לשנייה — ואז תנוע
3. כנס לטווח הצמוד — מחוץ לטווח הסכין
4. בצע נעילה מיידית על יד הנשק
5. סיים עם זריקה, לא עמידה ממושכת

מה שמייחד ספר זה

Scientific Self-Defence חשוב מכמה סיבות:

• גשר היסטורי: מראה את תהליך הפיכת ג'ודו/ג'יו-ג'יטסו לשיטת Defendu המודרנית
• מאוזן יותר: בניגוד ל-Get Tough! הקטלני, מציע ספקטרום של תגובות — מהעיכוב העדין להחלטי
• פרקי ה-Ground Work: פייר'ן כולל בריצה מקרקע — ייחודי לזמנו, ורלוונטי עד היום
• מדריך המשטרה: שימש כבסיס להכשרת כוחות משטרה בעולם עד שנות ה-50

📖 קרא ב-archive.org — Scientific Self-Defence (מהדורת Paladin Press)

📕 Defendu / ספר Defendu המקורי (1926)

Defendu

The First Complete System of Modern Self-Defence

מחבר: W.E. פייר'ן, CIE, GM, SMP — מפקח משטרת שנחאי

מוציא לאור: North China Daily News & Herald Ltd., שנחאי

שנה: 1926

עמודים: 171

מקור דיגיטלי: archive.org — Defendu (1926)

תוכן עניינים

1. מקור השם — "Defend You"
2. שנחאי — ה"מעבדה" של פייר'ן
3. מאסטרי הג'ודו שעיצבו את פייר'ן
4. תוכן הספר — מה כלל מדריך ה-Defendu המקורי
5. Defendu 1926 מול Get Tough! 1942

מקור השם — "Defend You"

המילה "Defendu" היא קיצור של "Defend You" — הגן על עצמך. פייר'ן בחר בשם זה כדי להדגיש ששיטתו אינה ג'ודו, אינה סיוף ואינה בוקס — היא שיטה עצמאית ופרקטית שפותחה במיוחד לתנאי הרחוב.

הגדרת פייר'ן לשיטתו:

"A system of self-defence, drawn from the best of what judo, boxing, wrestling, and savate have to offer, adapted to suit the special circumstances of everyday life."

שנחאי — ה"מעבדה" של פייר'ן

פייר'ן הגיע לשנחאי ב-1907, בגיל 23, ואת השיטה שלו פיתח מניסיון חי ברחובות העיר האלימה ביותר בעולם:

• שנחאי 1920s: עיר בינלאומית עם כ-60,000 חיילים ומשטרתיים ממדינות שונות. אזורי שלטון בריטי, צרפתי, יפני וסיני.
• האנדרוורלד: חברות סחיטה, סחר אופיום, כנופיות עם שנחאי — כל ניסיון מעצר היה סיכון חיים.
• פייר'ן כמפקח: הדריך את משטרת שנחאי הבינלאומית (SMP) ויצר לה תוכנית אימונים בלחימה צמודה.

הנצחון המשמעותי:

לאחר פגישה עם מתאגרף שאגרפן לתפוסו לפני שהגיע לנשק, פייר'ן הבין שאין שיטה אחת מספיקה — ופיתח שיטת לחימה משולבת שאחר כך הפכה ל-Defendu.

מאסטרי הג'ודו שעיצבו את פייר'ן

מאסטר	ארץ / שנה	מה לימד פייר'ן
יוקיו טאני	יפן/בריטניה, 1904	ג'יו-ג'יטסו; מאסטר שחגג ניצחונות על לוחמי אירופה — שנתן לפייר'ן את הבסיס הטכני
Kodokan Judo, טוקיו	יפן, ~1915	פייר'ן טען שאומן בקודוקאן — קיבל דרגת שחור רביעית (יש ויכוח היסטורי)
ניסיון שנחאי	סין, 1907–1940	הניסיון המכריע: 2,000+ מקרי לחימה בשטח — מה עובד ומה לא

תוכן הספר

Defendu (1926) מכיל את הגרסה המוקדמת ביותר של שיטת פייר'ן — יותר ג'ודו, פחות "לחימת הריגה":

• נפילות בטיחות (Breakfalls) — חובה לפני כל שאר הלימוד
• בריחות מאחיזות ותשניקים (Releases)
• נעילות יד ומרפק (Arm Locks)
• זריקות ג'ודו מותאמות לרחוב (Hip, Shoulder, Leg throws)
• הגנה מסכין ומקל
• עיכוב ומעצר (Arrest holds) — מיוחד למשטרה
• הגנה מאקדח

הייחוד של 1926: הספר מלמד עיכוב בלי פגיעה כאפשרות ראשונה — וכלי-הריגה רק כמוצא אחרון. ב-1942 הסדר כבר יהיה הפוך.

Defendu 1926 מול Get Tough! 1942 — 16 שנות מלחמה

היבט	Defendu 1926	Get Tough! 1942
קהל יעד	משטרה ואזרחים	חיילים וסוכנים בשדה קרב
מטרה	עיכוב, מעצר, הגנה	נטרול מהיר — חיים או מוות
השפעת ג'ודו	חזקה — זריקות ונעילות	מינימלית — שמור רק את הפרקטי
עמוד שדרה מוסרי	מינימום כוח נחוץ	ה"דבר הראשון" הוא להרוג
משך לימוד	שבועות/חודשים	שלושה שבועות בלבד

ההבדל בין הספרים משקף את ההבדל בין שנחאי 1926 לבין מלחמת העולם השנייה 1942 — פייר'ן עצמו השתנה בהתאם לצרכי הזמן.

📖 קרא ב-archive.org — Defendu (1926)

📕 Hands Off! / הגנה עצמית לנשים (1942)

Hands Off!

Self-Defense for Women

מחבר: W.E. פייר'ן

מוציא לאור: D. Appleton-Century Company

שנה: 1942

עמודים: 41

מקור דיגיטלי: archive.org — Hands Off!

רקע — הגנה עצמית לנשים במלחמה

Hands Off! נכתב ב-1942 — אותה שנה שבה פייר'ן כתב את Get Tough! — אך הוא מספר שונה לחלוטין. בעוד Get Tough! מיועד לחיילים הורגים, Hands Off! מיועד לנשים שנמצאות לבד בתקופת מלחמה: נשים שגברים בבתיהן הלכו לחזית, נשים שעובדות בלילה, נשים במקומות הפגזות.

פייר'ן כתב:

"Every woman today, with so many men away at war, is exposed to dangers that did not threaten them in peacetime. This book is designed to give the ordinary woman—even those who have never done any form of physical exercise—methods that work."

מה הספר מלמד

בניגוד לספרי הלחימה הקשים שלו, פייר'ן מצמצם כאן לתריסר טכניקות פשוטות מאד שניתן ללמוד תוך שעות:

שחרור מאחיזה ביד

אם אוחזים בפרק ידך — סוב לכיוון האגודל של התוקף. שחרור תוך פחות משנייה, ללא כוח.

שחרור מחיבוק

חיבוק מלפנים (ידיים חופשיות): לחץ על הגרון. חיבוק מאחור: עקב לשוק, ראש לאחור לאף.

חניקה מלפנים

ידיים על הגרון: הורד ידיים, מרפק לאחור, מכה לקיבה. שלושה תנועות רצופות.

בעיטה לכוונת

פייר'ן ממליץ על בעיטה לכוונת כנשק ראשון לנשים — פשוט, יעיל, ואין צורך בכוח יד.

מה שמייחד את Hands Off!

• ראשוני בזמנו: ב-1942 ספרי הגנה עצמית לנשים היו נדירים מאד — פייר'ן היה מהראשונים שכתבו ספר כזה ברצינות, לא כ"הסחת דעת".
• מבוסס Defendu: כל הטכניקות לקוחות ישירות מספריו הקודמים — הוא פשוט בחר את הפשוטות ביותר.
• חשיבה שוויונית: פייר'ן כתב שנשים יכולות ללמוד הגנה עצמית לא פחות מגברים — גישה מתקדמת לזמנה.

📖 קרא ב-archive.org — Hands Off! (1942)

---

11. לחימת האפאצ'ים האינדיאנים — Apache Native American Combat

מקור: דרום-מערב ארה"ב — שבטי האפאצ'ים (אנ-ד'ה / נ-ד'ה / נ-דֶה): צ'יריקאהואה, מסקאלרו, גילה, ג'יקאריילה, וייט-מאונטן, 1700–1886
הקשר היסטורי: האפאצ'ים היו מהלוחמים המחוננים ביותר שהצבא האמריקאי אי-פעם נאלץ להתמודד עמם. במשך כ-40 שנה (1846–1886) עמדו קבוצות קטנות — לעתים עשרות בודדים — כנגד צבאות של אלפים. הגנרל ויליאם שרמן כינה את הצ'יריקאהואה "האויב הקשה ביותר שנלחמנו בו אי-פעם".

דרך המלחמה האפאצ'ית — The Apache Way of War

האפאצ'ים לא אימצו את מושג "הקרב הפתוח" האירופאי. שיטתם מבוססת על עקרון האורוג'ם (מילת האפאצ'ים ל"מלחמה"): להרוג בלי להיהרג — ניצחון מוחלט ללא הפסדים, לא "כבוד" בקרב הוגן.

נשק האפאצ'ים

נשק	שם אפאצ'י / אנגלי	שימוש
קשת ומטרה	Bow and arrow	נשק עיקרי לטווח; 4-6 חיצים לדקה, שקט מושלם
לנס / רומח	Lance / Spear	לחימה על סוס, דקירה מטווח
אלת מלחמה	War club / Gunstock club	מכות ראש, כלי להכה-וסיום; קל לנשיאה
סכין מסחר	Trade knife / Scalping knife	כלי יומיומי + לחימה קרובה; להב 12-18 ס"מ
סכין גדולה	Bowie-style knife	נשק קרב עיקרי בטווח קרוב; נרכש מאמריקאים
נשק חם	Rifle / Carbine	שימוש מ-1860; ניצחות רבות ב"וינצ'סטר"

לחימת סכין אפאצ'ית — עקרונות

בניגוד לשיטות אירופאיות, לאפאצ'ים לא היה "ספר לחימה" כתוב — השיטה הועברה מאב לבן דרך ציד, תרגול וקרב אמיתי. ממקורות היסטוריים (דיווחי קצינים, מחקרי אנתרופולוגיה) ניתן לזהות עקרונות:

• הסכין כנשק אחרון: האפאצ'י העדיף קשת ורובה — הסכין לקרב צמוד כאשר אין ברירה.
• לחימה קרובה-קרובה: כניסה לטווח צמוד מהר ככל האפשר, מניעת יתרון הנשק החם.
• גוף-שלם: שימוש בכל חלקי הגוף — ברכיים, מרפקים, ראש-נגיחה, ביסוד עם שרירי הגוף החזקים שנבנו מציד וניידות יומיומית.
• יד ריקה כנשק: מחיאת כף, שריטה לעיניים, לחיצה על נקודות לחץ (ניסיון בגוף האדם ממסורת ריפוי טרדיציונלית).
• הסרת נשק: לתפוס את יד האויב המחזיקה נשק לפני כל פעולה אחרת.
• אין כללים: עקרון זהה לפייר'ן — הישרדות, לא ספורט.

לוחמים אפאצ'ים מפורסמים

עם הלוחמים האפאצ'ים הבולטים בהיסטוריה, שהפגינו מיומנות לחימה בלתי-רגילה:

• ג'רונימו [Geronimo] — (Goyaałé, "מי שמתפהק") 1829-1909 — גיוה (Chiricahua). ניהל מאבק מרד 30 שנה. נלכד ב-1886 כאשר 35 לוחמים עמדו כנגד 5,000 חיילים אמריקאים ומקסיקאים. סמל ה"בלתי-ניתן לכיבוש".
• קוצ'יס [Cochise] — מנהיג הצ'יריקאהואה. ניהל מלחמת מארב 11 שנה (1861-1872) וסירב להיכנע. הושג שלום רק בשיחות ישירות.
• ויקטוריו [Victorio] — מנהיג ה-Warm Springs Apache. מוחץ ב-1880 בקאנגוּ (מקסיקו). סגנון לחימה: ניצול מושלם של שטח.
• מנגאס קולורדאס [Mangas Coloradas] ("כתפיים אדומות") — מנהיג ה-Mimbreno Apache, 2 מטר גובה. נכלא ב-1863 ונרצח בשבי.

מסורת לחימת האפאצ'ים בימינו — Apache Knife Combat

מסורת לחימת הסכין האפאצ'ית שורדת בחלקה דרך צאצאים ולוחמים מסורתיים. רוברט רדפת'ר [Robert Redfeather], לוחם מאומן ממוצא אפאצ'י, מלמד שיטת Apache Knife Combat — שיטה המתבססת על עקרונות המלחמה האפאצ'ית המסורתית: התקפה מהירה, כניסה לטווח צמוד, שימוש בכל הגוף, ואין-כללים.

השיטה מדגישה:

• תנועה ספיראלית: כניסה מהצד תוך סיבוב, להימנע מהתקפה ישירה
• עבודת גוף-תחתון: עמידה נמוכה, יציבות, ניצול משקל הגוף
• שילוב ידיים ורגליים: לא סכין בלבד — בעיטות, כפות-ברכיים, בו-זמנית
• אחיזה שורש-יד: שליטה על יד המזוינת לפני מגע עצמו
• גמישות תכנית: שינוי מיידי אם הטכניקה נכשלת

מערכת ההכשרה הלוחמת — ארבעת הפשיטות

אחת ההוכחות הטובות ביותר להכשרה מסודרת אצל האפאצ'ים: מערכת ארבע-הפשיטות (המתועדת אצל מרוויס אופלר ו-גרנוויל גודווין).

כושר גופני — שיטות תרגול מתועדות

• ריצה עם מים בפה: ילדים רצו מרחקים ארוכים עם לגימת מים שאסור לבלוע. המדריכים בדקו על-ידי דרישה לירוק בסיום. פיתח נשימה באף, שליטת נשימה ומשמעת מנטלית. נבדק על-ידי חוקרים מודרניים — הפחית קצב ריצה ב-20% ויצר לחץ עז בעת ספרינט.
• אמבטיות קור: ילדים התרחצו לפני עלות השחר בנחלים — שוברים קרח בחורף.
• מאבקי-התגוששות: פעילויות קבוצתיות מגיל צעיר — ללא תיעוד מפורט של טכניקות ספציפיות.
• חישוק ומוט (Hoop-and-pole): ידוע בין שבטים רבים כהכנה ללחימה — פיתח תזמון ומיקוד על מטרה נעה.
• מעקב ותצפית: הכשרה מנטלית — ניתוח שטח, קריאת עקבות, תנועה ללא סימנים.

אסטרטגיה מבצעית — פשיטה לעומת מסע-מלחמה

הבחנה קריטית שנעדרת מהמיתולוגיה הפופולרית: האפאצ'ים הבחינו חדות בין פשיטה (gohnadaa) למסע-מלחמה (nde iko).

מאפיין	פשיטה (gohnadaa)	מסע-מלחמה (nde iko)
מטרה	שלל — בהמות, נשק, מזון	נקמה על מוות ספציפי
גודל קבוצה	4–8 לוחמים	גדול יותר, קבוצה רחבה
לחימה ישירה	להימנע — ברח אם מגלים	מוכן לקרב פנים-אל-פנים
מנהיגות	מנהיג פשיטה מנוסה	הסכמה — מי שמסוגל מוביל

לחימת סכין אפאצ'ית — מה שאנחנו יודעים בוודאות

מאוטוביוגרפיית ג'רונימו (1906) — המקור הראשוני הטוב ביותר לשימוש בסכין בקרב:

המסקנה: הסכין שימשה כנשק אחרון בלבד — כשחצים ורמחים אזלו. הגרסה של "שיטת-סכין מגובשת" שהועברה מדור לדור אינה מאושרת בתיעוד ההיסטורי. שיטת רדפת'ר (Apache Knife Combat) מציגה ערכי-לחימה אפאצ'ים לגיטימיים, אך המסגרת הטכנית שלה (כנות לאורך מספרי, מאפייני FMA) מורכבת מאלמנטים שמקורם אינו בהכרח אפאצ'י.

📖 Morris Opler: An Apache Life-Way (1941) — archive.org
📖 Geronimo: His Own Story (1906) — archive.org
📖 Wikipedia: Apache Warfare

השפעת שיטת האפאצ'ים על לחימה צבאית מודרנית

שיטת הגרילה האפאצ'ית השפיעה עמוקות על הלחימה הלא-קונבנציונלית המודרנית:

• ה-US Army Rangers (1943) שאבו מעקרונות הלחימה האפאצ'ית כחלק מהכשרת פשיטות
• ה-Special Forces לומדים גרילה-ווארפר — עקרונות זהים לאלה של האפאצ'י
• הצבא הישראלי (קרב מגע) משלב עקרונות דומים: אין כללים, מהירות, שימוש בכל חלקי הגוף
• ג'רונימו — קריאת-הקרב של חיל-המצנחנים האמריקאי — גם בפשיטה על בן לאדן (2011) שימשה כמחווה לרוח הלוחם הבלתי-ניתן-לשבירה

📖 Wikipedia: Apache Warfare
📖 Wikipedia: Geronimo
📖 Wikipedia: Apache — Warfare section

---

📖 ספר מקור: מדריך הברטרו (1849)

סכינאות — אנציקלופדיה מקיפה

← חזרה לעמוד הראשי | ← אנציקלופדיית הטכניקות

כל טענה בדף זה מגובה במקור ראשוני — ספר מקורי, סרט הדרכה, או מאמר מדעי עם קישור. מקורות שלא אומתו מסומנים במפורש.

---

חלק א׳ — סכין מול חרב: הבדלים מכניים יסודיים

ג'ורג' סילבר בספרו Paradoxes of Defence (לונדון, 1599) — אחד מחוברות הגישה הנדירות שמתייחסות במפורש לסחרה בין אורכי נשק — טוען כי לחרב הקצרה יתרון על הרפייר הארוך בזמן ההתאוששות: "the short sword hath advantage of the long sword or long rapier."

פרמטר	חרב / סייף	סכין
טווח	60–90 ס"מ להב + זרוע = 120–150 ס"מ	10–30 ס"מ להב + זרוע = 60–80 ס"מ
ניצחון בטווח רחוק	מכריע — החרב ניצחת	חסרון — צריך להתקרב
כוח חדירה	חתך ארוך, פחות ריכוז כוח	דקירה: 1,885N ממוצע על ~1 ס"מ² [Chadwick et al., 1999]
מהירות התקפה	מהירה אך דורשת תנועת זרוע ארוכה	0.62–1.07 שניות לדקירה מלאה [Hwang & Park, 2024]
יעילות בטווח צמוד	נמוכה — להב לא יכול לפעול ב-clinch	גבוהה — הסכין פועלת מטווח אפס
הסתרה	בלתי אפשרית	קלה — ניתנת לשיגור מאחורי הגב, מותן, או שרוול
זמן שליפה	ארוך	0.3–0.8 שניות (מאומן)
טכניקות ישירות מחרב לסכין?	ברובן לא — פרינציפ הגישה, טווח העבודה, ומינוף הגוף שונים מהותית

מדוע טכניקות סייף לא עוברות ישירות לסכין

• מרכז כובד שונה: חרב מאזנת נגד המשקל של להבה הארוך — המשמר נועד לשמור על שיווי משקל. סכין קלה לא דורשת זאת
• עבודת ידיים שונה: בסייף — ה"לינייה" (קו להב) מגינה תוך כדי תקיפה. בסכין — אין הגנת להב; הגנה מגיעה מתנועת הגוף
• מרחק פעולה: בסייף פועלים מטווח ביניים (½–¾ אורך גוף); בסכין — טווח צמוד (clinch), שם הסייף חסר אונים
• מה כן עובר: עקרונות כלליים — ניצול קווי פנימי/חיצוני, תנועת רגליים (פוטוורק), ומושג ה"זמן" (timing)

📖 קרא: George Silver, Paradoxes of Defence (1599) — archive.org | גרסת טקסט מלא

---

חלק ב׳ — שיטות סכינאות מרכזיות בעולם

---

1. פייר'ן-סייקס / דיפנדו — Fairbairn-Sykes Combat Knife

📖 Get Tough! פרק 28 — שימוש בסכין | Applegate: Combat Use of the Double-Edged Fighting Knife (1993)
🎬 USMC Club and Knife Fighting (1940s) — archive.org | 📽 צפה ישירות באתר

---

2. קאלי / אסקרימה / ארניס — Filipino Blade Arts

מקור: איים ויסאיאס ומינדנאו, פיליפינים — טרום-קולוניאלי; מוסתר בתקופה הספרדית (1565–1898); עלייה מחדש לאחר 1972
דמויות מפתח: Grand Tuhon Leo Gaje Jr. (Pekiti Tirsia, משפחה מ-1897); Antonio "Tatang" Ilustrisimo (Kalis Ilustrisimo); Remy Presas (Modern Arnis)

עקרונות מרכזיים

• "Defanging the Snake" — עקירת השן: תוקף את יד הנשק ראשונה — פוגע בזרוע/כף היד להחיל שחרור הנשק לפני מתקפה על הגוף
• 12 זוויות ההתקפה: כל מכה, חתך ודקירה מסווגים ל-12 מסלולים (מ-1=חיתוך אלכסוני ימין עד 12=דקירה ישירה). אדם שלומד 12 הזוויות שולט בכל נשק — מקל, סכין, מאצ'טה
• נשק וידיים ריקות — מנועי זהים: אותה תנועת יד לסכין ולמקל ולידיים ריקות — קיצור זמן הלמידה
• Corto range: הטווח הקצר (clinch) הוא אזור הפעולה העיקרי — לא ניהול דיסטנס מרחוק
• אימון בזוגות (Sparring live): שיטות אסקרימה כוללות ספארינג מלא עם כלי רפייה (רטאן, ידיים מוגנות) — פיתוח תפיסה קרבית ריאליסטית

תבניות תנועה בסיסיות

• משולש הרגליים (Triangle Step): כל תזוזה מבוצעת על ציר משולש — קדימה-ימין, קדימה-שמאל, אחורה. מאפשרת יציאה מקו ההתקפה תוך שמירה על טווח נגד
• Abaniko (מניפה): מכה קצרה מהאפייה של הפרק (wrist fan) — מהירה, קשה לחסימה
• Redondo (סיבובי): מכה מעגלית מלאה — כוחנית, ממומנטום גדול
• Gunting (מספרים): מכה כפולה לנשק ולזרוע בו-זמנית

⚠ הערה על מקורות: לא קיים מסמך ראשוני מלפני המאה ה-20 — הדיכוי הספרדי מנע תיעוד. כל הטענות על מסורת "בת אלפי שנים" מבוססות על מסורת בעל-פה בלבד.

📖 Wikipedia: Arnis — עם מקורות אקדמיים | Pekiti Tirsia — ציר זמן היסטורי
🎬 Surviving Edged Weapons (Calibre Press, 1988) — כולל Leo Gaje, Pekiti Tirsia

---

3. הנבאחה הספרדית — Navaja / Destreza

מקור: אנדלוסיה, ספרד; המאה ה-19; יורש ישיר של מסורת Verdadera Destreza של חרבנות (Pacheco de Narváez, כ-1600)
נשק: נבאחה — סכין מתקפלת ספרדית ארוכה עם נעילה (להב 15–25 ס"מ)

עקרונות מרכזיים

• פוטוורק גיאומטרי: תנועה על קו מעגלי — יורש מתורת הדסטרזה הגיאומטרית (מעגל הכשרות)
• אחיזה: אחיזה קדמית עם אגודל על השדרה (thumb-on-spine) לשליטה מדויקת
• מטרות עדיפות: פנים (חתכי צלקת — אסתטיקה של כבוד בתרבות האנדלוסית), זרועות, ורידי הצוואר
• גישה לטווח קרוב: צעד כניסה גדול המגיע מהקצה לקרוב מיידי
• Baratero: שם לאנשי כנופיות שאכפו "מס" בשווקים בסייף/סכין — מהם נגזרת המסורת הרחובית

📖 Manual del Baratero (מדריד, 1849) — archive.org — המדריך הספרדי העתיק ביותר לסכינאות שהגיע אלינו
📖 Pacheco de Narváez — Wiktenauer (שורשי הדסטרזה)

---

4. סכין בואי האמריקאית — Bowie Knife Fighting

📖 James Black and the Bowie Knife — Arkansas Heritage (PDF)
📷 Wikimedia Commons: Bowie Knives

---

5. סילאט — Pencak Silat Knife Work (Kerambit)

מקור: ארכיפלג מלאי (מלזיה, אינדונזיה, ברוניי, דרום פיליפינים); טרום-אסלאמי; מתועד לפחות מהמאה ה-11 לספירה
נשק: קרמביט (kerambit/karambit) — סכין עקומה בדמות טופר נמר, לרוב עם טבעת לאצבע

עקרונות

• אחיזה הפוכה עם טבעת: האצבע הקמיצה בטבעת; להב יוצא מהצד האגודל; עיקרון: קטיפה, עיגון, וגרירה — לא דקירה ישרה
• עיבוד מפרקים: הקרמביט מיועד לתפוס ולגרור גידים, עצמות וכלי דם — לא לדקור לעומק
• שילוב עם היאבקות: בסילאט, הסכין היא הרחבה של הידיים הריקות — תנועות גוף סילאט (לנדאי, לנגקה) מתורגמות ישירות
• קצר-טווח בלעדי: הקרמביט לא יעיל מעל טווח של זרוע — נשק clinch טהור

📷 Wikimedia Commons: Karambit — תמונות היסטוריות ומוזיאוניות
📖 Wikipedia: Keris (עם מקורות אקדמיים) — הכריס מתועד ב-Nagarakretagama (1365 לספירה)

---

6. טנטו-ג'וטסו יפני — Tantōjutsu

מקור: יפן; תקופת הייאן (794–1185) ועד תקופת אדו (1603–1868)
בית ספר קדום: Tenshin Shōden Katori Shintō-ryū (כ-1447 לספירה) — בית הספר הלחימה הישן ביותר שעדיין פעיל ביפן; כולל תכנית טנטו

עקרונות

• סיום ג'ו-ג'וטסו: בסרגל הלחימה הקלאסי היפני, הטנטו הוא נשק סיום — משמש לסיים תפיסה על הקרקע, לא לניהול ריב עצמאי
• קאטה פורמליות: בשונה ממסורות מערביות, הטנטו-ג'וטסו נלמד דרך קאטות (תרחישים מוגדרים) — לא ספארינג חופשי
• מגוון שפות להב: טנטו יפני = להב 15–30 ס"מ, לרוב שיפוע יפני (חיתוך חד-צדדי), קצה עבה לדחיפה דרך שריון
• Hara-kiri: הטנטו שימש גם בטקסי ספוקו (הריגה עצמית טקסית) — שימוש תרבותי ייחודי

📷 טנטו — Metropolitan Museum of Art (גישה פתוחה) | Wikimedia Commons: Tanto

---

7. סיסטמה רוסית — Russian Systema Knife Work

מקור: אימוני כוחות מיוחדים סוביטיים; הפך ציבורי לאחר 1991
דמויות מפתח: מיכאיל ריאבקו (מוסקבה); ולדימיר וסיליב (ייסד בית ספר בטורונטו, 1993); אלכסיי קדוצ'ניקוב (קרסנודר)

עקרונות

• נשימה ורפיה: לא-התנגדות לתנועה נכנסת; שימוש בנשימה לשחרור מתח — ניגוד מוחלט לשיטות מערביות המדגישות כוח וחסימה
• תנועה רציפה: אין "עצירות" בתנועה — הסכין נמצאת בתנועה מתמדת, מקשה על ניבוי
• עקרון הגלים: כוח מועבר מהרגליים דרך הגוף לכף היד — גל ניוטוני, לא שרירים מקומיים
• שימוש בחצי-מרחק: יעיל מטווח שדות-כוחות עצמאיים עד clinch

⚠ הערה על מקורות: לא ידועים מסמכים צבאיים סוביטיים מסווגים שפורסמו. הטענות ל"שורשי קוזאק עתיקים" אינן מגובות במקורות ראשוניים. מקור: Slate Magazine על סיסטמה

---

8. שיטות מודרניות — RBSD

• Martial Blade Concepts (MBC) — מייקל ג'ניץ'; מבוסס על קאלי פיליפיני; מתמקד ב"defanging" — פגיעה בגיד/עצב ביד הנשק. martialbladeconcepts.com
• ShivWorks / ECQC — קרייג דאגלס; לחימה ב-clinch עם ובלי סכין; 21 שנות שיטור. shivworks.com
• COMTECH — ג'יימס קיטינג; שיטת Bowie + דרוואינג; מלמד מ-1972. jamesakeating.com

---

חלק ג׳ — עמידות מוצא ואחיזות

אחיזה קדמית (Forward / Saber Grip)

• אגרוף סגור סביב הידית, הלהב יוצא מהצד של האצבע הקטנה (כלפי מטה) או למעלה
• יתרון: מלוא טווח הזרוע; שליטה עדינה בדקירה; יישור מפרק כף-יד-אמה לחדירה מקסימלית
• מוסמך ב: Applegate, Combat Use פרק "Correct Grip" [archive.org]; Fairbairn, Get Tough! פרק 28 [archive.org]

אחיזה הפוכה (Reverse / Ice-Pick Grip)

• הלהב יוצא מהצד של האגודל; תנועת המכה כ"פטיש-קרח" מלמעלה-למטה
• יתרון: ניצול רפלקס מכה מלמעלה (gross motor) — אמין יותר תחת אדרנלין; קשה יותר לפרוק; יעיל בטווח צמוד
• חסרון: מקצר טווח יעיל; פחות שליטה בדקירה מדויקת
• מוסמך ב: Chadwick et al. (1999) — המכה מלמעלה-למטה (ice-pick) היא הנפוצה ביותר בתקיפות אמיתיות [PubMed]; Janich, MBC: [MBC Blog]

אחיזת אגודל-על-שדרה (Thumb-on-Spine)

• האגודל מונח על השדרה (בלתי-מחודדת) של הלהב; מאפשר הטיית להב מדויקת
• נפוץ בסכינאות ספרדית (Navaja) וב-Pinch grip של הפיליפינים

עמידות מוצא — יתרונות וחסרונות

עמידה	שיטה	יתרון	חסרון
יד-סכין קדימה	Fairbairn-Sykes, Styers	מנצל טווח מרבי; מאיים ישירות	חשיפת יד הנשק לתקיפה ("defanging")
יד-סכין אחורה	Kali/Eskrima, MBC	מגן על הנשק; יד חופשית ל-trapping	צריך לצלוח לטווח clinch
סכין מוסתרת לגמרי	Fairbairn (מצב הסתרה)	אפקט הפתעה; לא ניתן ל-defanging	מגביל תנועה עד לרגע השליפה
שתי ידיים (double knife)	Doble Baston/Kali	מכפיל נקודות איום	דורש הכשרה מתקדמת; נדיר בשימוש אמיתי

📖 John Styers, Cold Steel (1952) — עמידות וגישות סכין

---

חלק ד׳ — התקפות: מסלולים, רצפים, ביומכניקה

12 זוויות ההתקפה הפיליפיניות

מסגרת שמסווגת כל מכת סכין לפי מסלול, כדי שלומד יבין שכל נשק משתמש באותן זוויות:

#	מסלול	מטרה עיקרית
1	אלכסון מימין-למטה (forehand diagonal)	צוואר/כתף ימין
2	אלכסון משמאל-למטה (backhand diagonal)	צוואר/כתף שמאל
3	אופקי ימין (forehand horizontal)	מותן/קיבה
4	אופקי שמאל (backhand horizontal)	מותן/קיבה
5	דקירת בטן (straight thrust)	בטן/חזה
6	חתך ימין-מעלה	מפשעה/בטן תחתונה
7	חתך שמאל-מעלה	מפשעה/בטן תחתונה
8	אופקי נמוך ימין	ברך/שוק
9	אופקי נמוך שמאל	ברך/שוק
10	דקירה לאחור (thrust to rear)	תוקף מאחור
11	דקירה מלמעלה (downward thrust)	עורף/כתפיים
12	דקירה ישרה לקרקבן (to mid-section)	בטן/חזה תחתון

דקירה מול חיתוך — פיזיולוגיה ואפקטיביות

פרמטר	דקירה (Thrust)	חיתוך (Slash)
עומק חדירה	גבוה — מגיע לאיברים פנימיים	נמוך — שטחי בעיקר
כוח ממוצע	1,885N [Chadwick 1999]	משתנה; לרוב פחות
מהירות ביצוע	0.62–1.07 שניות [Hwang 2024]	מהיר יותר (תנועה קצרה)
קטליות	גבוהה יותר — פגיעה בכלי דם עמוקים	בינונית — תלוי מיקום
יתרון מיידי	עצירת אויב עלולה לקחת 10–30 שניות	כאב מיידי + גרימת שחרור נשק
הכרה Fairbairn	עיקרי — "Thrust" תמיד עדיף	משני — לנסיגה ו-defanging

רצפי תנועה (Combinations)

• High-Low: חתך לפנים/עיניים (מסיח דעת) → דקירה לבטן/ירך
• Defanging + Finish: חתך לאמה (שחרור נשק) → דקירת מעקב לגוף
• Draw + Strike: שליפה + מכת קצה-כף-יד בו-זמנית (הסכין מגיחה בזמן שהיד הפנויה מוחה)
• Redondo + Thrust: מכה מעגלית (מסיחה/חוסמת) → דקירה ישרה מיד
• Abaniko + Low: מניפת מרפק מהירה לפנים → חתך נמוך לאמה/ירך

---

חלק ה׳ — הגנות מפני סכין

"There is no such thing as a 'knife fighter' — there is only a knifer and a victim." — גישת ShivWorks/ECQC

ידיים ריקות מול סכין — ריאליזם

נתון מפתח: Hwang & Park (2024) אישרו כי מהירות תקיפת סכין (0.62–1.07 שניות) עולה על זמן תגובה הגנתי של שוטרים מאומנים. [מקור]

• ניקוז (Deflect) — לא חסימה: להסיט את קו הסכין, לא לעצור בכוח — כוח-על-כוח מגדיל סיכון לחתך
• קדימה לא אחורה: מחקרים בשימוש שוטרים הראו שנסיגה לאחור לרוב מאטה ולא עוצרת תוקף; מעדיפים כניסה לטווח ובו-זמנית הסטת הזרוע
• הימנעות מחסימת כף-יד: עורקי כף היד (Radial, Ulnar) שטחיים — חסימה שגויה = פציעה עצמית קטלנית
• Wrap & Pass: לעוטף את זרוע הנשק מבחוץ ולהעביר אותה דרך הגוף — טכניקת בסיס בקאלי ובסיסטמה
• Clinch מיידי: להיכנס לטווח ה-0 (גוף-לגוף) — שם הסכין לא יכולה לצבור מומנטום; אבל: מחייב שליטה על יד הנשק תחילה

הגנת סכין-מול-סכין

• Defanging first: בקאלי — מטרה ראשונה היא יד הנשק של האויב, לא גופו
• Cross-step: צעד צולב יוצא מקו ההתקפה ובו-זמנית מאפשר תקיפת נגד
• עיקרון "שתיהן פוגעות": מציאות הסכינאות — שני הלוחמים יצאו פצועים ("You will get cut")
• פגיעה לפרק-כף-יד: חתך מהיר לפרק = שחרור נשק מיידי מחולשת אחיזה; גיד האחיזה הממוקד: flexor digitorum superficialis

📖 Surviving Edged Weapons (1988) — הסרט הנפוץ ביותר לאימוני שוטרים בנושא

---

חלק ו׳ — סוגי סכינים: מאפיינים ושימושים קרביים

סוג	מקור היסטורי	אורך להב	חדות	שימוש אופטימלי	מקור
Fairbairn-Sykes (דו-להבי)	בריטניה, 1940	17 ס"מ	שני הצדדים + קצה חד	דקירה לאיברים חיוניים; הסתרה; SOE/Commando	Applegate
סכין בואי (חד-להבי, clip point)	ארה"ב, שנות ה-1820	23–38 ס"מ	צד אחד + clip	לחימה + שימוש כללי; חיתוך וחדירה	Rezin Bowie, 1838
Smatchet (עלה רחב)	פייר'ן, מלחמת העולם השנייה	25–28 ס"מ	שני הצדדים, קצה מוסט	חיתוך רחב, מכות מפגרת, שטח ג'ונגל	Get Tough! פרק 29
נבאחה ספרדית (מתקפל)	ספרד/אנדלוסיה, המאה ה-18–19	15–25 ס"מ	צד אחד	שו"ב עירוני; הסתרה; חיתוכי פנים/זרועות	Manual del Baratero, 1849
סטילטו / מיסריקורד (דוקרן)	איטליה ימי הביניים, המאה ה-14–16	15–30 ס"מ	קצה בלבד (ניקוב)	חדירה לפירצות בשריון; "coup de grâce"	Metropolitan Museum collections
טנטו יפני	יפן, תקופת הייאן (794–1185)	15–30 ס"מ	חד-צדדי, שיפוע יפני	סיום ג'ו-ג'וטסו; חדירה לשריון; ספוקו	Met Museum
קרמביט (עקמומי)	סומטרה, המאה ה-11	7–12 ס"מ (להב)	פנימי/חיצוני	clinch, עיגון, קציר גידים; אחיזה הפוכה עם טבעת	Commons
מאצ'טה / קוקרי	מרכז אמריקה / נפאל	30–60 ס"מ	חד-צדדי כבד	חיתוך צמחייה; מכות חזקות; פחות מדויק	שימוש צבאי מתועד (Gurkha, WWII)
push dagger / T-grip	ארה"ב, המאה ה-19	7–12 ס"מ	שני הצדדים	דקירה ישרה קדימה; "מנוחת" אגרוף	פטנטים אמריקאיים מהמאה ה-19

---

חלק ז׳ — ביומכניקה ופיזיולוגיה של תקיפת סכין

נתונים מדעיים מאומתים

• כוח דקירה ממוצע: 1,885N (כ-192 ק"ג כוח) [Chadwick et al., Forensic Sci Int, 1999]
• אנרגיה בדקירה: ממוצע 69 ג'אול; מהירות 5–10 מ'/שניה
• משך תנועה: 0.62–1.07 שניות [Hwang & Park, J Trauma Inj, 2024]
• זמן תגובה הגנתי: 200–300 מילישניות (תגובה ויזואלית בסיסית) — הדקירה מסתיימת לפני שהמגן מספיק להגיב מלאה
• אחיזה vs. כוח: לא נמצא הבדל מובהק בכוח חדירה בין אחיזה קדמית להפוכה אצל נבדקים מאומנים
• דפוס תקיפה אמיתי: מכה מלמעלה-למטה (ice-pick) — הנפוצה ביותר בתקיפות אמיתיות

אפקט הדיסוציאציה של פצע דקירה

• בגלל אדרנלין, קורבן פצוע לעיתים לא מרגיש כאב ב-10–30 השניות הראשונות
• תוקף שנפגע בסכין עלול להמשיך לתפקד עד לירידת לחץ הדם — מכאן: פגיעה בסכין לבדה אינה "עוצרת" אויב מיידית
• עורק הירך (Femoral) — 15–20 שניות לאיבוד הכרה; עורק הצוואר — 5–14 שניות; ורידים ועורקים קטנים — דקות

---

9. שיטת האפאצ'ים הפריזאים — Apache Fighting Style

מקור: פריז, צרפת — כנופיות רחוב "אפאצ'ים" (Apaches), 1900–1920
הקשר היסטורי: כנופיות הרחוב הפריזאיות של שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כונו "אפאצ'ים" (על שם שבט הלוחמים האמריקאי) על ידי עיתונאים. פיתחו סגנון לחימה ייחודי המשלב רביים, אלימות קרבית, ולחימה בנשק מאולתר.

נשק האפאצ'ים — Coup-de-Poing Revolver

הנשק המאפיין ביותר: ה"רובה-קרנקס-אפאצ'" (Apache Revolver / Dolne Knuckleduster Pistol), שעוצב כ-1869 על-ידי Louis Dolne — שילוב ייחודי של שלושה כלים בכפית אחת:

• אקדח Pinfire 7 קליבר — תוף 6 כדורים ללא קנה (אש קצרת טווח בלבד)
• נקשנים (Knuckle duster) — להכאה ישירה בגב האגרוף
• להב מתקפל — סכין דקירה/חיתוך שנפתח כשצריך
• וריאנט נוסף: גרסה עם מחט עיניים (pique-fesses) במקום הסכין

הנשק עוצב להסתרה מלאה בכף היד — ללא קנה ולכן לא בולט. בשימוש בקרב: אגרוף ראשון (knuckle duster), ואם הצורך עולה — פתיחת להב או ירייה.

📷 תמונת Apache Revolver — Wikimedia Commons | Wikipedia: Apache Revolver

עקרונות סגנון הלחימה האפאצ'י

• שילוב Savate (לחימת רגליים צרפתית): בעיטות נמוכות לברכיים, עקבים, קרסוליים — מוחלות עם מהירות ובלי אזהרה
• Lutte (היאבקות צרפתית): השלכות וחיבוקי גוף מהירים לפני שימוש בנשק
• אחיזת הסכין ה"אפאצ'ית": להב פתוח לצד כשמשאר הנשק מוסתר — אויב לא מזהה את מצב הנשק
• הבזק קרבי: כל המהלך (גישה + מכה + נסיגה) מתוכנן להסתיים תוך 2–3 שניות
• עבודת גוף (Corps-à-corps): צמידות ומניעת תגובת היריב — קלאסי בלחימת רחוב
• ניצול הסחה: שותף מסיח תשומת לב בעוד השני מתקיף — טקטיקה כנופייתית

השפעה על לחימה צבאית

סגנון האפאצ'ים השפיע על מדריכי לחימה בריטיים ואמריקאים של מלחמת העולם הראשונה. ה-לחימה בסכין וב-"Cane" שפותחה על-ידי קצינים בריטיים ב-1915–1918 שאבה ישירות מהתיעוד הפולייסי הצרפתי של שיטות האפאצ'ים. פייר'ן עצמו הכיר את הספרות הצרפתית על לחימת רחוב.

📖 Wikipedia: Apache (gang) — Parisian street gangs
📖 Wikipedia: Apache Revolver — Dolne Knuckleduster Pistol

טכניקות רחוב אפאצ'יות — Coup du Père François ושאר תחבולות

Coup du Père François (מכת האב פרנסואה) — תחבולת השוד המאפיינת ביותר: אחד האפאצ'ים חונק את הקורבן מאחוריו עם צעיף משי, מתכופף קדמה כך שרגלי הקורבן עולות מהקרקע — החנק מתהדק ממשקל הגוף. שני שותף חופש כיסים, שלישי עומד שמירה.

• תעלול הכובע: גישה ידידותית ("מה השעה?"), זריקת הכובע לפנים הקורבן, כניסה מהירה + ראש-נגיחה לשמש הבטן, ואז גריפת הרגליים והפלה.
• כיסוי הז'קט: תפיסת דשי המעיל, משיכה לאחור מעל הכתפיים — זרועות הקורבן נכבלות — מכות חופשיות לפנים.
• בעיטות כבדות: ניצול מגפי עבודה לבעיטות שוקיים, קרסוליים, מפשעה; היריב שנפל — דריסת הפנים.
• טכניקת המדרגות: אפאצ'י אחד מלפנים מסיח דעת, אחר מאחור יורד לברכיים, אוחז בכפות הרגליים ומושך — הקורבן נופל קדמה.
• כלי-נשק מאולתרים: כפות ברזל (knuckle dusters), אלות עור, מקלות חרב, עצמות כבשים, צעיפים כחונקים.

ריקוד האפאצ'ים — Valse Chaloupée (Apache Dance)

סגנון האפאצ'ים חדר גם לתרבות הבידור: הוואלס שלופה [Valse Chaloupée] הפך למופע פופולרי מ-1908 בקברטים הפריזאיים. הריקוד, שיצירתו מיוחסת למקס דירלי ולזמרת מיסטינגט, הוא תיאור תיאטרלי של קרב בין פרוצן ואחת מנשותיו — סטירות מדומות, זריקות, גרירות — הנגמרות בווָלס. הפך לסמל תרבותי של פריז הסוערת.

תיקון: האקדח-האפאצ'י — מיתוס מול מציאות

חוקר הנשק איאן מקולום (Forgotten Weapons) מציין תיקון חשוב: הסכין בנשק-האפאצ'י לא נועד לשימוש בו-זמני עם האקדח — כפי שמציגים פרסומים רבים. כאשר הנקשנים פרוסים כאחיזה, הסכין המקופל משמש כ-push-dagger לדקירת לחיצה. האקדח שימש כאמצעי מוצא אחרון בטווח צמוד — לא כנשק ראשי.

📺 Forgotten Weapons: Apache Knuckleduster Revolver (Dolne) — YouTube
📺 Forgotten Weapons: Delhaxhe Apache — The Other French Knife-Knuckle-Gun — YouTube

---

10. סכינאות איטלקית — Paranza Corta ואומנות הסכין האיטלקית

מקור: נאפולי, קמפניה ודרום איטליה — מסורות מגוונות מהמאה ה-15 ועד המאה ה-20
הקשר היסטורי: איטליה פיתחה מסורות עצמאיות של לחימת פגיון וסכין, החל ממאסטרי לחימה של ימי הביניים ועד לשיטות רחוב של קמורה נאפוליטנית.

א. Paranza Corta — הסכינאות הנאפוליטנית

Paranza Corta (פרנזה קורטה — "מצעד קצר") היא שיטת לחימת הסכין המסורתית של נאפולי, הקשורה לקמורה (ארגון הפשע הנאפוליטני). שמה מתייחס לצעד הביטחוני הקצר האופייני לשיטה.

• עמידת המוצא: גוף נמוך ומקורב, פנים-צד ליריב (חשיפת מטרה מינימלית). יד הנשק מוחזקת נמוך ולצד, יד ריקה מורמת לחסימה
• הסכין: ה-coltello Napoletano — להב בעל עקמומיות קלה, חד-להבי, 15–20 ס"מ. וריאנט: coltello a serramanico (מתקפל, מסורתי דרום-איטלקי)
• אחיזה: Forward grip — אגודל על גב להב לשליטה. דגש: אחיזה גמישה לא קשוחה
• עקרון ה-Taglio: חיתוכים אלכסוניים ("taglio") בטווח בינוני — מכוונים לזרועות, פנים, בטן. לא בדרך כלל דקירות ישירות
• עבודת רגליים: צעדים קצרים ומעגליים ("paranza" = תנועת דגה — מעגלית), תמיד שמירה על קו מוצא לנסיגה
• ה-Scaramuccia: תרגיל זוגי מסורתי של Paranza Corta — דמוי ריקוד, מתרגל כניסה/יציאה מטווח עם חיתוכים

ב. מאסטרי האומנות בימי הביניים — Fiore dei Liberi ואחרים

Fiore dei Liberi (פיורה דאי ליברי, ~1409) בספרו Flos Duellatorum ("פרח הקרב") כתב את אחד ממדריכי לחימת הפגיון המוקדמים ביותר שנשמרו:

• לחימת פגיון עומד: 12 מעברים (plays) של פגיון כולל: אחיזות, פירוקים, דקירות לכיוונים שונים
• לחימת פגיון ארצי: שיטות לחימה על הקרקע עם פגיון
• פגיון מול פגיון: הגנות ותנועות-נגד ספציפיות
• אחיזה "מחצית הפגיון": אחיזת הלהב עצמו (half-gripping) לשימוש כנשק קהה-חד כאחד

📖 Fiore dei Liberi, Flos Duellatorum (1409) — archive.org

מאסטרים נוספים שכתבו על פגיון/סכין:
• Filippo Vadi (1482–87) — De Arte Gladiatoria Dimicandi
• Achille Marozzo (1536) — Opera Nova — כולל פרקי סכין
• Camillo Agrippa (1553) — Trattato di Scientia d'Arme
• Salvator Fabris (1606) — שיטת הרפייר עם דגר

ג. הסטילטו האיטלקי — Stiletto

הסטילטו (stiletto) הוא נשק דקירה ייחודי: להב דק, מחודד, עגול או רב-פאות ב-cross-section — ללא להב לחיתוך, כולו מכוון לדקירה עמוקה. עוצב לניקוב שריון (בין חוליות) ולהרג שקט.

• אורך: 15–30 ס"מ, ידית קצרה ונוחה לאחיזה מוסתרת
• שימוש: דקירות מהירות לצוואר, בית השחי, בין הצלעות — מטרות שלא מכוסות בשריון
• מסורת סיציליאנית: קשורה לשימוש מאפיוזו — נשק ההרג השקט של מאפיה ה-19
• קשר לשיטת פייר'ן: פייר'ן עצמו הושפע מסכינות איטלקיות בתכנון ה-Fairbairn-Sykes Fighting Knife — דגם הדקירה-ישירה שאב מסטילטו

📖 Wikipedia: Stiletto — נשק הדקירה האיטלקי
📖 Wikipedia: Paranza Corta

השוואה: Paranza Corta מול שיטת פייר'ן

היבט	Paranza Corta	שיטת פייר'ן
סוג פעולה עיקרי	חיתוכים (taglio)	דקירות (thrust)
עמידת מוצא	נמוכה, מעגלית	ניטרלית, מוכנה להתקפה
עבודת רגליים	מעגלית, מתמדת	ישירה, פרוגרסיבית
מטרות עדיפות	זרועות, פנים	גרון, כליות, בטן תחתונה
הקשר	רחוב נאפוליטני	לחימת שדה צבאית
למידה	שנים (מסורת)	שבועות (צבאי)

ד. הזומפטה — דו-קרב הסכין הטקסי של הקמורה

לקמורה הנאפוליטנית היתה מסורת דו-קרב טקסית ייחודית — הזומפטה [Zumpata] — שם מ-"זומפרה" (לקפוץ בניב נאפוליטני). תיאורה: "ריקוד מוות אמיתי." הלוחמים נעו על קצות אצבעות הרגליים ("מולג'נדו"), קפצו כקפיצים, ונחתו על יריביהם כחתולים ברגעים מכריעים.

רמה	שם	תנאי סיום
1	First Blood	כל פצע — הקרב מסתיים
2	Al Musco	פגיעות בגפיים בלבד
3	Alla Cassa	חזה/בטן — ללא כוונת מוות
4	Last Blood	הקרב מסתיים רק במות היריב

נשק הזומפטה — הספרציליה [Sfarziglia]: סכין מתקפל (serramanico) עם להב דק במיוחד, 30-50 ס"מ כולל, שנפתח לאורך חרב קצרה. הליקסאפוני [Liccasapuni] ("מלקק-סבון") — גרסת הפלרמו: הלהב משוח בסבון לפני הדו-קרב כדי שגם פצע לא-קטלני ישאיר צלקת קבועה כסימן בושה לנפגע.

טקס כניסה לקמורה: ה-Bella Societa Riformata (הקמורה הקדומה, המאה ה-19) דרשה זומפטה כדו-קרב אתחולי. המועמד הוכיח ערכו בלחימה, קיבל פצע ועמד בו — רק אז התקבל לארגון.

ה. מסורות לחימה איטלקיות חיות (המאה ה-21)

• מאסטרו אוראציו ברבגאלו — מייסד ASAMIR, מלמד Scuola Ruotata (בית-ספר מעגלי) מריפוסטו, סיציליה
• מאסטרו סלבטורה סקרצ'לה — שישה עשורי ניסיון, מלמד Corto Ruotato Tradizionale
• מאסטרו סלבטורה ד'אסקאניו — Cavalieri di Umilta ("אבירי הענווה"), מנפרדוניה, אפוליה
• Sifu ג'ון קרשיון — תלמיד מרובי מאסטרים סיציליאניים; מביא לסמינרים אנגלופוניים מ-2010
• אנטוניו מרנדוני (ראוונה) — תיעד בכתב ובסרטים; דגש על דקירות ועמידות מכוונות

📖 Sword of the People: Traditional Italian Knife and Stick-Fighting — Freelance Academy Press
📖 La Zumpata — Storie Napoli
📖 Translating the Sicilian Knife — Chinese Martial Studies

---

מקורות ראשוניים — טקסטים, סרטים ותמונות

📚 ספרים וחוברות מקוריות

• 📖 Fairbairn, Get Tough! (1942) — פרקים 28–29: סכין ו-Smatchet
• 📖 Applegate, Combat Use of the Double-Edged Fighting Knife (1993)
• 📖 Styers, Cold Steel (1952) — לחימת סכין של חיל הנחתים
• 📖 Applegate, Kill or Get Killed (1943)
• 📖 Manual del Baratero (מדריד, 1849) — הישן ביותר שנשתמר באירופה
• 📖 Silver, Paradoxes of Defence (לונדון, 1599)
• 📖 Hutton, Cold Steel (לונדון, 1889)
• 📖 US Army FM 21-150, Unarmed Defense (1942) — פרקי סכין ופגיון
• 📖 US Army FM 21-150 (1954)

🎬 סרטי הדרכה מקוריים

USMC Club and Knife Fighting — לחימת מקל וסכין (שנות ה-40)

סרט הדרכה מקורי של חיל הנחתים האמריקאי. מציג טכניקות סכין ופגיון, הגנות, ולחימה עם מקל קרבי.

🔗 מקור: archive.org

---

War Dept. Film Bulletin 74: Close Combat British (1943)

סרט הצבא האמריקאי משנת 1943 המציג שיטות לחימה בריטיות — כולל הגנות מסכין ומקל, טכניקות פייר׳ן-סייקס. מקור: National Archives.

🔗 מקור: archive.org — War Dept Film Bulletin 74

---

Surviving Edged Weapons (Calibre Press, 1988)

הסרט הנפוץ ביותר לאימוני שוטרים בנושא סכינים. הופק על-ידי Calibre Press לאכיפת חוק. כולל הדגמות של Leo Gaje (Pekiti Tirsia Kali) ועקרונות הגנה מעשיים.

🔗 מקור: archive.org

---

"Kill or Be Killed" — אימון לחי"מ של צבא ארה"ב (1943)

מדגים שימוש בסכין חפירות, כידון ומאולתרים. דגש: "אין כללי ספורטמנשיפ בשדה הקרב" — עקרון ישיר של פילוסופיית פייר׳ן.

🔗 מקור: archive.org — 1943 WWII Infantry Training

🔬 מחקרים מדעיים

• 🔬 Chadwick et al. "Biomechanics of knife stab attacks." Forensic Science International, 1999.
• 🔬 Hwang & Park. "Biomechanics of stabbing knife attack for trauma surgeons." Journal of Trauma and Injury, 2024.

📷 תמונות (Wikimedia Commons)

• 📷 סכין פייר'ן-סייקס — Wikimedia Commons
• 📷 סכינות בואי — Wikimedia Commons
• 📷 קרמביט — Wikimedia Commons
• 📷 טנטו יפני — Wikimedia Commons

🗡️ מדריך הברטרו — אמנות הנאווחה הספרדית (1849)

מדריך הברטרו

Manual del Baratero — El arte de manejar la navaja, el cuchillo y la tijera de los Jitanos

מחבר: ידוע כ-M.d.R. (אנונימי)

מהדורה מקורית: מדריד, 1849 — דפוס Alberto Goya

תרגום לעברית: מהדורה זו, 2026

מקור דיגיטלי: archive.org — גרסה 1.1

ספר זה הפך לנחלת הכלל (Public Domain). הנוסח המקורי בספרדית מצוין בסוגריים מרובעים לצד המינוח הטכני.

תוכן עניינים

1. הקדמה — טיעון לטובת לימוד הגנה עצמית לעם
2. מבנה ההוראה
3. חלק ראשון — מכניקת הנשק ועמידות (11 שיעורים)
4. חלק שני — שמירות, מכות ותחבולות (11 שיעורים)
5. חלק שלישי — הסכין והפגיון (6 שיעורים)
6. חלק רביעי — המספריים הצועניים (2 שיעורים)
7. הברטרו — תיאור דמות
8. הברטרו — שיר
9. מילון מונחים ספרדי-עברי

הקדמה

אמנות ניהול הנאווחה, הסכין והמספריים של הצוענים

אולי יהיו כאלה שכאשר יראו את המדריך הזה יקבלו אותו בהתנגדות, בהניחם שהופעתו מזיקה — שכן הנאווחה היא נשקם של הברטרים, הקלפנים, ואנשי חיים סוערים אחרים, אשר היה עדיף שיישארו בורים מאשר ילמדו כללים שיגרמו להם נזק, ובהתאם לכך לחברה כולה. לאלה שיאמרו כן נוכל להשיב ולהודיע להם כי, כאשר בחברה זו קיימים פגמים בלתי ניתנים לתיקון שנגדם אינם מספיקים לא כללי הדת, ולא כתבי המוסר הנשגב ביותר, ולא החוקים, ולא אפילו האמצעים היעילים ביותר — כדאי לאמץ אמצעי שיגרום לרעות אלה להיות פחות אכזריות; וזה הוא: להורות לאותם גברים ישרים ושלוים שעלולים להותקף שלא בצדק על-ידי המפגינים מיומנות בנשיאת נשק, שאלה בזכות יתרון זה פונים לעלבון ולפגיעה על הדבר הפעוט ביותר.

חוקים מרסנים נגד הדו-קרב נמצאים בחקיקה הספרדית, בניסיון לעקור מנהג ברברי זה שהורישו לנו זמנים האבירים. ובאמת לא הושג דבר; כי אנו רואים מדי יום פנייה לאותה קרב שנקרא "של הכבוד" על-ידי אנשים שתפקידם דווקא לשמור על קיום התקנות, הצווים והחוקים הרבים האוסרים אותו.

לא מספיק שיש אנשים נבונים וישרים הקמים נגד הדו-קרב, מכנים אותו "מפלט של נוכלים ואנשי בלייעל"; ולשווא הוקמו בארצות מפותחות יותר מאיתנו אגודות נכבדות כדי לבטלו. הדו-קרב נמשך; וראינו בזעזוע לא מכבר שהחוקים מבוזים על-ידי אלה עצמם שקבעו אותם.

"הזהרו," אמר רוסו, "לבלבל את שם הכבוד הקדוש עם אותה דעה פרועה הרואה את כל המעלות בקצה חרב, ואשר ראויה רק ליצור גיבורים בזויים. בה גלומה האמונה הפרועה והברברית ביותר שנכנסה אי-פעם לדעת אדם — שחובות החברה נפרעות באומץ; שאדם אינו נחשב לנוכל, לקלפן ולמוציא-שם-רע כל עוד יודע להילחם; שהשקר הופך לאמת, הבגידה להגינות, ואי-נאמנות הופכת לראויה לשבח ברגע שנשמרים בה בחרב ביד; שעלבון תמיד נפרע כראוי בדקירת חרב; ושלעולם אין עלבון ללא הצדקה כאשר מוחזר לאיש בתנאי שנהרג."

ואחרי כל זאת, אין חוסר בכותבים הפרסמים חיבורים אפולוגטיים להגנת הדו-קרב. מה מוכיח זאת? אי-ספיקותם של החוקים האמורים, ואת ניצחון דוקטרינות הדו-קרב.

הואיל והדו-קרב נסבל, הכרחי ללמד את אמנות ניהול הנשק כדי שהשפעותיו יהיו פחות חמורות; עלה צורך ללמד את החלש שיידע להגן על עצמו מפני עודפיו של החזק. ומאז ימים רחוקים ישנם אנשים הנושאים תואר מורה ראשי לממלכות, אחרים הנקראים סגני לוחם, ולבסוף פשוט מורי-נשק, הקוראים לאוסף כלליהם "האמנות הנעלה של הסיוף."

מורי הסיוף מקימים אכסדראותיהם אפילו במקומות הציבוריים ביותר, ומלמדים בהם, מבלי שהרשות — המגנה על חיי האזרחים — תבטל כיסאות הלימוד שמהם לא יצאו אלא רוצחים ממש. והנה סתירה בין חוק האוסר דו-קרב לבין חוק אחר המאשר מורי צ'וחינה [florete]. מה אחרות הן אותן תחרויות שמוסרות אפילו נשים, אם לא בתי-ספר שמוריהם מלמדים להשיג ניצחונות בדם אדם?

לאחר מכן, אם ידוע שהדו-קרב הוא רע נורא ועדיין יש לסבלו, ורצוי ללמד איך להילחם; אם איש אינו נזעק נגד חיבור בסיוף, אלא אדרבא, כלליו הם חלק מחינוך הטוב של המעמדות הגבוהים; אם כל זה קורה — אין אנו מוצאים סיבה לדחיית לימוד הנאווחה, ובייחוד כשאנו מציעים כללים לגברים ישרים שידעו להשתמש בה כנשק הגנה.

אין ספק שאנשי הנאווחה הנוראים לא היו כה נוראים לו ידעו לעצור את מכותיהם. הנאווחה היא נשק המשמש בדרך כלל בספרד את מעמד הפועלים, ותמוה לנו הגועל שבו מביטים בה בני המעמדות הגבוהים. שילמדו גם הם לטפל בה לאותם מצבים, כשם שלומדים שימוש בנשקים אחרים, ויכירו בתועלת מדריכנו.

לבסוף, כתבנו מדריך זה גם אם מבקשים אנשי חרב מקצועיים, אשר אף שמבושמים ולבושים בגדים עשירים, רחוקים מאד מלהתנהג ולהיות מוסריים יותר מגברי הז'קט והמקל. כתבנו לעם — לאנשים בעלי ידיים קשות וכרות, שהאצילים מכנים "ההמון", ובלעדיהם שווים מעט מאד.

— M.d.R.

הוראה לניהול הנאווחה

ההוראה לניהול הנאווחה מחולקת לארבעה חלקים:

• הראשון כולל את מנגנון הנשק ועמידות שונות.
• בשני מנותחות השמירות ומוסבר אופן התקפת היריב, עם מושג כללי על הסורטות השונות המבוצעות ועל התחבולות.
• בשלישי מלמדים אופן ניהול הסכין.
• לבסוף, ברביעי מלמדים את ניהול המספריים בין הצוענים.

החלק הראשון מחולק לאחד-עשר שיעורים, השני לאחד-עשר שיעורים, השלישי לשישה ורביעי לשניים.

---

חלק ראשון

Parte Primera — עמידות, טכניקות בסיס, מכות

שיעור א׳: הנאווחה [De la Navaja]

הנאווחה היא נשק מוכר דיו בארצנו, ולא ניגע קוראינו בהסבר מינוציוזי של מנגנונה הפשוט. מספיק לדעת שיש אותה בגדלים שונים ולא כולן מתאימות למטרתנו.

בספרד ישנם כפרים בולטים לטיב הטמפרטורה שנותנים ללהבי הנאווחות — מפליא להתבונן בחד הסכין שלא נשבר ולא מתעוות לאחר שחצה שני מטבעות כסף או קרש בעובי שתי אינצ'ות. אלבסטה, סנטה קרוז דה מואדלה, גואדיקס, סולנה, מורה, בוניייה, ולנסיה, סבייה, חאן ועוד מקומות רבים ידועים בנפחים שמהם יוצאות עבודות מוגמרות יותר מכל יצוא זר.

על הלהב להיות באורך מרבי של כף יד אחת (22.8 ס"מ) ומחובר היטב בין הלסתות, עדיפה נאווחה עם קפיץ. צורת הלהב חשובה ביותר: יהיה עם "בטן" גדולה לכיוון הקצה, ברוחב שלושה עד ארבעה אצבעות, ועם קצה מעט מוארך לדקירות.

שיעור ב׳: שמות הנאווחה [De los Nombres]

הנאווחה מקבלת שמות שונים בקרב המשתמשים בה. נכתוב רק הנפוצים ביותר:

• באנדלוסיה: la mojosa, la chaira, la tea — ובסבייה לאלה הארוכות במיוחד: las del Santólio
• בבתי-הסוהר ובין ברטרי מדריד: corte, herramienta, pincho, hierro, abanico, alfiler
• בשיעורינו נקרא לה בשם הכללי: נאווחה

שיעור ג׳: עמידות ושתילות [De las Posiciones o Plantas]

ללוחם המיומן בנאווחה יש עמידת מוצא ראשונה — הגוארדיה [guardia] — בדומה לחרב ולסייף. לאחר לקיחת הנאווחה בכל יד, תוך הנחת אגודל על שליש הראשון של הלהב (שחדו יפנה פנימה), יעמוד הלוחם במגן במרחק מכובד מיריבו — עדיף רחוק מקרוב. היד הריקה מודבקת לגוף בצד המותניים והבטן הקדמית, מוכנה לקלוט את הנאווחה בעת ביצוע חלופה. הרגליים בפתיחה שווה מהיריב, מעט פתוחות, כך שכל הגוף פונה קדמה — ולא מהצד. אלא אם כן מחזיק בכובע, גלימה, ז'קט או שמיכה באחת הידיים — אז יקדים את הרגל מצד היד האוחזת בסדין.

עיקרון מרכזי: העיניים תמיד קבועות בעיני היריב ולא ינועו, אפילו אם ינסה הלה להסיחן בהטעיות, מילים או תנועות פנים. יכולת הלחימה בנאווחה תלויה בעיקרה במהירות עיניים ורגליים.

שיעור ד׳: אופן ההתקפה וההגנה [Modos de Acometer y Defenderse]

לאחר שהלוחמים מוצבים בגוארדיה שלהם, יזהר כל אחד מלתקוף פתאום את יריבו, ויעדיף להמתין שיותקף על-מנת לקבל אותו כראוי ולהכיר את מיומנותו.

כדי להבין את הדרך הטובה ביותר לתקוף ולהגן, נסביר בשיעורים הבאים את המשמעות של: טריטוריה, ג'ירו, קונטראג'ירו וקמביו — מילים שמשמעותן ידיעתן הכרחית.

שיעור ה׳: הטריטוריה [Del Terreno]

הטריטוריה [terreno] היא כל המרחב הנכלל בכל היקף יד ונאווחה של הלוחם, שרק בתוכו יכול לפצוע את יריבו.

לכן קיימות שתי טריטוריות: הטריטוריה הפנימית (terreno propio) והטריטוריה היריבה (terreno contrario).

שיעור ו׳: הסיבובים ואופן ביצועם [De los Jiros]

בסיבובים [jiros] טמונה הקושי הגדול ביותר של אמנות זו; לביצועם הטוב נדרשת מהירות מדהימה הנרכשת בתרגול רב.

כאשר הלוחמים עומדים זה מול זה — כל אחד מרחק טריטוריה אחת מהשנייה — יעשה הלוחם סיבוב להתנפל על יריבו ולפצועו בהרמת רגל אחת בהדרגה (או פתאום) וסיבוב הגוף מיידי על קצה רגל זו.

כיוון הסיבוב:

• סיבוב ימינה (לפגיעה בצד שמאל היריב): להרים רגל שמאל ולסובב עליה מהר — הלוחם יפגע אלא אם יבצע נגד-סיבוב.
• סיבוב שמאלה: לסובב על רגל ימין, תוך העברת הנאווחה לשמאל באותו רגע.

שיעור ז׳: נגד-הסיבובים [De los Contrajiros]

נגד-הסיבוב [contrajiro] הוא אותו סיבוב עצמו שעושה הלוחם המותקף בסיבוב, בזהירות שיהיה הפוך מהסיבוב שנעשה אליו: אם מגיע סיבוב ימינה — יסובב על אותה רגל ימין ויחמוק הצד המותקף אחורה — ניצול מהמכה ויכולת לתקוף את יריבו בחלק האחורי של החזה.

הסיבוב הוא תמיד קדימה — הנגד-סיבוב לאחור. כך: סיבוב מושמד על-ידי נגד-סיבוב, שבתורו מושמד על-ידי סיבוב שני, וכן הלאה. זהו המהלך היפה ובעל הפרספקטיבה הטובה ביותר באמנות הנאווחה.

שיעור ח׳: החלופות [Cambios]

מכל אופני הלחימה בנאווחה, הטוב והבטוח ביותר הוא זה שנעשה בשתי ידיים — שניתן להשתמש בכל אחת מהן. החלופה [cambio] היא העברת הנאווחה מיד ליד בעת הקרב, כך שיריב לא יכול להבחין באיזו יד מוחזקת הנאווחה.

חשיבות הכובע:

מחזיק כובע ביד הריקה יכול לשמש: כמגן מפני מכות, להסחת עיני היריב, ולזריקה לעיני יריב. אולם אנו ממליצים לוותר תמיד על הגלימה לפני לחימה — אחרת עלולה להסתבך ברגלי הלוחם.

המהירות הנדרשת בחלופה היא כזו שבעת הלחימה כמעט אי-אפשר לקבוע באיזו יד מוחזקת הנאווחה. מומלץ ללוחם לחגור אמרייה [faja] — כן לכיסוי חלק מהבטן, כן לביצוע מספר תחבולות שיפורטו בהמשך.

שיעור ט׳: המכות [De los Golpes]

הגוף מחולק לשני חלקים:

• חלק עליון [parte alta] — ממותניים עד מצח.
• חלק תחתון [parte baja] — ממותניים עד כפות רגליים.

שם המכה	מונח ספרדי	תיאור	חשיבות
דקירת חרב	floretazo	דקירה ישירה לחלק עליון כאשר היריב מתנפל יותר מדי	המכה הנפוצה ביותר
פצע הפנים	jabeque / chirlo	חיתוך הפנים — סימן בושה לברטרו; מוכיח חוסר מיומנות	השפלה בלחימה
מכת עמוד שדרה	desjarretazo	מכה בחלק עליון-אחורי מעל הצלעות, פוצחת את עמוד השדרה. ניתן בעיקר בסיבובים.	קטלנית
מכת הנוצה	plumada	חיתוך מימין לשמאל (עם יד ימין) בתנועה קשתית	רב-שימושית
מכה הפוכה	revés	מכה עם כף-יד הפוכה החוצה, משמאל לימין	מכה נגדית
דקירת בטן	viaje / mojá	דקירה בבטן — "לזרוק נסיעה" = להילחם אצל הברטרים	קטלנית

שיעור י׳: הטיות ובריחות [Quites, Huidas]

אמנות הנאווחה אינה מבוססת על גחמת פושעים — היא כפופה לכללים ועקרונות מדויקים כמו הסיוף.

הלוחם הנבון לא זז ברציפות ("קופץ ורץ כל הזמן") — להיפך: הוא נלחם בנחת ובקור-רוח. אם גם קופץ ועובד במהירות מדהימה — הוא עושה זאת בזמן הנכון ועם הזדמנות מדויקת, לעתים מבלי לצאת ממעגל של 91 ס"מ.

שלוש שיטות הגנה:

1. כיווץ הגוף — אם המכה נכנסת לטריטוריה הפנימית, יכווץ החלק המאוים ללא קפיצה.
2. קפיצה לאחור/צד — אם פעולת היריב לא ידועה במהירותה ונכנסת עמוק, יחמוק בקפיצה.
3. הטיה עם יד ריקה — מסוכן אך בטוח: דחיפת יד היריב המזוינת בזמן שמתקרבת, לפעמים עד כדי אחיזת פרק-יד; לכן יש לירות את הדקירות מהר מאד עם רבע מכת-נוצה לחיתוך היד המנסה לדחות.

שיטה נוספת, מסוכנת ביותר: כאשר היד המזוינת מתקרבת לחלק התחתון, בעיטה חזקה לאצבעות האוחזות בנאווחה תפיל אותה. אם הבעיטה מחטיאה — הלוחם עלול להיפצע קשה, ויצטרך להתפשל לקרקע ולבעוט בבטן התחתונה בו-זמנית.

שיעור י"א: המשאבים [Recursos]

כאשר הכללים אינם מספיקים, הלוחם פונה למשאבים [recursos] — אמצעי חירום המשלימים את הכלים הרגילים.

שלושה משאבים עיקריים:

1. הסתרת הידיים מאחורי הגוף — כך היריב אינו רואה באיזו יד הנאווחה. הטעיה: להטות את הגוף ולזוז עם המרפק של היד המטעה — היריב יחמוק לצד ויחשוף את עצמו לצד השני.
2. שחרור הנאווחה מדומה — להפיל הנאווחה לקרקע כדי להאמין ליריב, ואז לאסוף אותה מהרצפה ברגע עמידה.
3. הנפילה המדומה [la caída] — להיפשל לארץ כאילו נכשל (יריב מאמין שזה בשוגג), ואז ברגע שהיריב מתנפל — לקום במהירות על ברך אחת ולדקור אותו בבטן התחתונה. ניתן לבצע גם תוך שחרור הנאווחה ביד, לאסוף אותה מרחוק בעת הקימה.

---

חלק שני

Parte Segunda — הסורטות המבוצעות בלחימה

שיעור א׳: שמירות [Guardias]

עכשיו כשנלמדו המכות והטיות, נסביר איך להפעיל אותן. קיימת הבחנה חשובה:

עיקרון הגוארדיה הצמודה: לוחם יכול להתקרב ליריב עד שנגיעה בטריטוריה שלו, ובכך להסתכן בפציעה — אך כל הזמן מוודא שלא יניח ליריב להזיז את ידו המזוינת. כל תנועה קטנה עלולה לפצוע אותה ולאלץ אותה להישאר ללא תנועה. שמירה זו מסוכנת לשני הלוחמים.

יש גם שמירה שכיבה על הקרקע — אחת הבטוחות ביותר, שם הלוחם קשה לפגיעה. הדרך הקלה לתקוף מי ששוכב כך היא עם כובע ביד.

כלל כללי: כאשר לוחם תוקף בחלק עליון — חלקו התחתון חשוף; ולהיפך. הרגע הנכון לפצוע הוא כאשר היריב מחזיר ידו המזוינת לאחר שמחטיאה — עם כל הקור-רוח להמתין לאותו רגע.

שיעור ב׳: מכות חזיתיות [Golpes de Frente]

מכות חזיתיות הן אלה הנזרקות פנים-אל-פנים ללא חיפוש צדדים או תחבולות. הלוחם מתקרב עד שהטריטוריות נמזגות, ואז מרים מהר את ידו המזוינת למכת-נוצה [plumada] — שתגיע לפצוע אם היריב לא חומק. תוך כך ינסה לכוון דקירת-חרב נגד-מהלכת.

שיעור ג׳: מכות צדדיות [Golpes de Costado]

מכות צדדיות הן אלה הנזרקות בחיפוש "ריקות" [vacíos] ועצמות: ניתנות בסיבובים, בנגד-סיבובים, ובמרוצות.

שיעור ד׳: המרוצה [Corridas]

המרוצה [corrida] היא אחת הסורטות הנפוצות ביותר, והחיונית ביותר באמנות זו — כוללת בתוכה את כל דרכי ההתקפה וההגנה.

המרוצה היא תיאור חצי-מעגל שעושה כל אחד מהלוחמים בלחימה, תוך שמירה על המרחק הראשוני עד שמגיע רגע ההתקפה. ניתן לבצעה ימינה ושמאלה בצורה חופשית.

כתוצאה: שני חצאי-המעגל של הלוחמים, זה מול זה, מגיעים לתאר מעגל שלם — מראה ויזואלי מגוון ואסתטי.

"אמנות זו מבוססת יותר על זריזות וקור-רוח של הלוחם מכל דבר אחר."

שיעור ה׳: הגלגל [Molinete]

כאשר היריב מתנפל יותר מדי על הלוחם, יעשה מולינטה [molinete]: להרים רגל אחת מהקרקע ועל הרגל השנייה לסובב כל הגוף סביבו במהירות, ובעצירה פתאומית להושיט את ידו המזוינת לדקירת-חרב [floretazo].

אזהרה: סורטה מסוכנת. יש לבצע רק כאשר מכת היריב מאיימת מלמטה — לא מלמעלה. אם הלוחם צמוד מאד מלמעלה, יעמיד ברך אחת על הקרקע ויכוון הנאווחה לבטן התחתונה של היריב.

סכנה מיוחדת: גם בגלגל וגם בדקירות-חרב גבוהות, ידו המזוינת של הלוחם עלולה להיתפס על-ידי יד ריקה יריבה שתסובב אותה אל גרונו שלו ותפצע אותו בנאווחתו-שלו.

שיעור ו׳: זריקת הנאווחה [Lanzar la Navaja]

בקרב מלחים בייחוד, נהוג לזרוק הנאווחה לגוף יריב, כשהנאווחה קשורה למותניים בחוט או שרשרת ארוכה.

ייתמה חלק מקוראינו על הדיוק המדהים שראינו בזריקה — הנאווחה נמצאת נעוצה בחזה, בדיוק בנקודה שהעין כיוונה. ואכן כן הוא, ומיומנות כזו ניתנת להשוואה רק למיומנות של מי שהנאווחה מוטלת אליו להתחמק ואפילו לתפוס בחוט ולחתוך אותו בנאווחתו-הוא.

המלצה: לעולם אל תשתמשו בסורטה זו — אי-ודאית ומסוכנת.

שיעור ז׳: מעברי יד וכובע [Pases de Mano y de Sombrero]

להסחת תשומת-לב יריב ולאלץ אותו לשנות את מבטו, יניף הלוחם את ידו הריקה לפני עיני היריב — או יקח את כובעו ויניפו פעם או פעמיים לפני עיני הלה, ובאותו רגע יתנפל עליו מהצד התחתון לדקור בבטן.

שיעור ח׳: הקיצורים [Recortes]

הקיצור [recorte] הוא סיבוב, עם ההבדל שהלוחם המבצע אותו נותן גב ליריב (בעוד הסיבוב הרגיל דורש שיישמר פנים). מתבצע כאשר תוקפים אותו בסיבוב לאחור — מסוכן.

שיעור ט׳: סורטת הנחש [Suerte de la Culebra]

סורטת הנחש [suerte de la culebra] מורכבת מהשלכת גוף על הבטן ארצה, ובסיוע יד ריקה לזחול לעבר טריטוריית היריב ולפצועו בבטן התחתונה בדקירת-חרב או מכת-נוצה.

שיעור י׳: ההטעיות [Engaños]

כל מכה יכולה להיות אמיתית — כאשר כוונת הזורק לפצוע — או מדומה — כאשר מסמן בלבד כדי להוליך שולל ולתפוס יריב לא מוכן.

עיקרון ההטעיה:

• ניתן לתקוף מדומה לחלק תחתון כדי לפגוע אמיתית בחלק עליון — ולהיפך.
• אפשר גם להטעות בסיבובים: סיבוב מדומה יגרום ליריב לנסות נגד-סיבוב, מה שיחשוף את הצד שאליו יגיע הסיבוב האמיתי.
• כלל כללי: כל מכה אמיתית יכולה להפוך להטעיה — וכל הטעיה להפוך למכה אמיתית.

שיעור י"א: תחבולות [Tretas]

כאן נעמוד לצד המתנגדים לשיטת הנאווחה. אולם, השיטה עצמה כפופה לעקרונות כמו כל נשק אחר — ורק אלה שמשתמשים בתחבולות פסולות הם שמביישים את האמנות.

התחבולות הכלליות (המותרות בצורך):

• האמרייה [faja] — שחרור קצה האמרייה לגרור על הקרקע, כך שהיריב ידרוך עליה ומשיכה חזקה תפיל אותו. גרסה שנייה: קצה כבד (מטבעות/אבנים) שנזרק לרגלי היריב כדי לכבוש אותן.
• הכובע — זריקה לפנים — אפקטיבית.
• עפר לעיניים — זרוק לעיני היריב, מיד לאחר מכן לדקור.
• דריכת רגל — דריכה על רגל היריב — בטוחה אם לא נמנעת.
• בעיטה בבטן — או סבוך רגלי היריב ברגלינו להפיל אותו.
• הסחת מבט — להפנות עיניים לאחורי היריב, כאילו רואים מישהו שם; הלה יפנה ראשו ויותקף.
• אזהרה מדומה — "היזהר, אתה הולך להיתקל" גורם ליריב להביט לרצפה ובאותו רגע מתקיפים.

---

חלק שלישי

Parte Tercera — הסכין והפגיון

שיעור א׳: הסכין [Del Cuchillo]

מעט יש לומר על הסכין או הפגיון, שכן השימוש בו כפוף ברובו לכללים שנתנו לנאווחה. נציין רק שמכות הסכין הן תמיד מקצה — ולכן נקראות "פגיעות" [puñaladas] ולא מכות.

הסכין נפוץ מאד בקרב מלחים; ובבתי-הסוהר והמחנות הוא הנשק בו גובים הברטרים את "הברטו" שלהם.

שיעור ב׳: עמידות [Posiciones]

העמידה הבטוחה ביותר לניהול הסכין או הפגיון: הסכין ביד ימין באחיזה הנוחה ביותר; ביד שמאל — גלימה, ז'קט, שמיכה, רשת של קנים, או עור עמיד לחסימת פגיעות וכיסוי עיני יריב. בהיעדר אחת מאלה — הכובע ביד.

ההבדל מהנאווחה: בסכין הלוחם מציב יד שמאל ורגל שמאל לפנים ליריב — לא כמו בנאווחה.

שיעור ג׳: זריקת הפגיון [Modo de Lanzar el Puñal]

מכות הסכין ניתנות תמיד ביד אחת — אין החלפות, לכן מכוונות לצד הלא-מזוין של היריב, מכוונות בעיקר לפגיעה בצלע שמאל (הבטוח ביותר).

הסיבובים מבוצעים גם עם סכין, אם כי רק אלה של הצד הימני, וכן נגד-הסיבוב השמאלי.

הפגיון נזרק לגוף היריב כאשר מונח שטוח על כף-היד, ידית כלפי חוץ; ונזרק בכוח — נעוץ, אלא אם יחמוק הלה.

שיעור ד׳: הטיות ובריחות [Quites, Huidas]

הטיות ובריחות זהות לאלה של הנאווחה — ראו הסבר שם.

שיעור ה׳: משאבים ותחבולות [Recursos y Tretas]

ראו מה שנאמר על משאבים ותחבולות של הנאווחה.

שיעור ו׳: הגנה מפני פגיון [Defensas del Puñal]

אם נמצא הלוחם ללא סכין ויש יריב עם פגיון — אל יברח, שהבריחה תזיק לו. הוא יעשה:

1. יעמוד בשמירת כובע ימנית — ללא כובע, יד מורמת עד שכף-יד גבוהה מהראש, חשוף את כל החזה.
2. כאשר היריב זורק פגיעה — יגן בהכאת יד על שורשו; אם אפשר — לאחוז אותה מלמטה.
3. אם לא — לא להיפרד, לסגת עם רגל שמאל ליצור קשת עם הגוף, ולהרים ימין מאחורי שמאל יריב.
4. תוך שימוש בימין כמרכז — להשיט שמאל לגרון היריב.
5. כל התנועות ללא פחד ובמהירות — ההגנה תצלח.
6. אם היריב מנסה לסגת לתקוף שוב — לסייע לו לקום בדחיפה כך שנשקו ישוב כנגדו.

---

חלק רביעי

Parte Cuarta — המספריים הצועניים

שיעור א׳: המספריים [De las Tijeras]

הצוענים הם היחידים המשתמשים בסוג נשק זה, כנראה משום שהיותם עוסקים בסחר סוסים, הם נושאים אותם לגזיזת פרדות וחמורים.

ישנם גם גוזזים אראגוניים.

אין צורך לתאר מנגנון — כולם מכירים אותו.

שיעור ב׳: אופן ניהולם [Modo de Manejarlas]

אופן ניהול המספריים בלחימה זהה לזה של הסכין כפי שהוסבר. הוסיפים רק:

• כשאוחזים אותם במרכז ופותחים — יוצרות ארבעה קצוות.
• הפציעה נעשית בדרך כלל בשתי הנקודות בו-זמנית.
• הפצע תמיד קטלני.

הכללים של הנאווחה והסכין חלים על המספריים בשלמותם.

---

הברטרו — תיאור דמות

El Baratero — פרוזה אופיינית מהמאה ה-19

לספרד יש דמויות מיוחדות שאין להן דומה בשאר האומות — שום אחת אינה בולטת כמו הברטרו [baratero]: המפחיד שגובה מס כפוי במעגלי הקלפנים הנקראים "גריטו." אדם זה, בן-הבלייעל שנולד מסיגי העם ולמד את פרנסתו בבתי-הסוהר, מגיע לסוף טרגי — בין חברה של לְהָקִים, חיילים, גנבים ו"גאצ'ים" — על-ידי יריב חזק ממנו.

שלוש סוגי ברטרים:

1. ברטרו הצבא — גדל בתחנות ובממסד, ניכר בהבעת ה"מוחל-לכולם", שיער ארוך יותר מכל חיילי הפלוגה, כובע נטוי, חולצה לא מכופתרת, יד בכיס המכנסיים. בולע את שחקני הקלפים ומהכסף שמשיג מסייע לסמל-ראשון שגם מפטרת אותו מהתפקידים הדרוטיניים. מתמצא היטב בחיתוך, קלפים, שתייה — ובזמן מלחמה נלחם ראשון.

2. ברטרו בית-הסוהר — הנשמד ביותר מכולם. מילדות למד לכייס, משחק בכוח ואיומים, גדל בנחישות. בבית-הסוהר שאף לשלוט ויצלח. סיפור הכניסה שלו: כשראה נאווחה נעוצה בקרקע ביד יריב, שאל בקור-רוח: "של מי הבוז הזה?" — ולאחר שהיריב הכריז שהוא זה שגובה את הברטו, חדר לו הנאווחה לבטן ופיזר איבריו. מיום זה — אין איש מעלה עליו קול.

כינויו: "הצמוס" [el Chato]. ניכר בגוף נמוך-רחב-כתפיים, פנים דוחות, זזות לחיים וגבות עבות. מלבוש: מכנסי קורדרוי רחבות ירוקות, אמרייה עבה, נעלי אלפרגטות, כרוך פייה על הראש. ידוע בהסתרת נאווחה מעיני הסוהר — לפעמים מחוברת בשעווה לסוליית הרגל, לפעמים בפי-הטבעת.

3. ברטרו החוף [baratero de playa] — פחות אכזרי מה"צמוס", אך בעל כוונות רעות, ומגיע גם הוא בסופו להיות מלך הסורה. בחוף מלאגה, שש-שבעה "שאראנים" מתחת לחרטום סיר-דיג, עם חפיסת קלפים מלוכלכת. משחק: "הקאנה" או "ה-פקאו." פתאום מופיעה ראש עם כיפה אדומה דהויה — גוף גבוה-חזק, אמרייה מורית, ז'קט מרופד בבייזה אדומה — ברטרו. "הנה לזה" — זורק חפיסה עטופה בנייר גרוב. אחד השחקנים מחזיר אותה. "ילד — תן לי את הברטו." השחקנים מסתלקים. הברטרו רוגז, מרים יד לסטור — אחד קופץ, שולף נאווחה, ו-זאאס! — דקירה ישרה, והברטרו נופל. גלי הים שוטפים גופה… שבועיים לאחר מכן בעיר: "לעשות טוב ולהגיד קדיש על עני שעומדים לתלות" — הצלב של הג'ינדרמה בכיכר.

---

הברטרו — שיר

מאת דון מנואל בּרֶטוֹן דה-לוּס הֶרֶרוּס (Manuel Bretón de los Herreros)

Al que me gruña le mato,
que yo compré la baraja:
¿está osté?

Ya desnudé mi navaja:
largue el coscón y el novato
su parné,
porque yo cobro el barato
en las chapas y el cané.

Tiemblan sargentos y cabos
cuando me pongo furioso:
¿está osté?

En donde yo campo y toso
no hay ternejales, no hay bravos
¡Chachipié!

Porque yo cobro los chavos
en las chapas y el cané.

A naide temo ni envidio:
soy muy feroz y mu cruo:
¿está osté?

Y si la ley del embuo
me echa mañana al presidio
yo sabré
cobrar en Seuta el suicidio
de las chapas y el cané.

Rico trujan y buen trago…..
¡Tengo una vida de obispo!
¿está osté?
Mi voluntá satisfago
y a osta ajena machispo,
¿y por qué?
Porque yo cobro y no pago
en las chapas y el cané.

תרגום לעברית:

מי שמרמר לי — אני הורג אותו,
כי קניתי את חפיסת-הקלפים:
מבינים?

כבר שלפתי נאווחתי:
תתנו את הכסף, ירוק ומבין,
כי אני גובה את הברטו
בצ'אפאס ובקאנה.

סמלים וסגנים רועדים
כשאני מתעצבן:
מבינים?

איפה שאני שולט ומשתעל
אין אמיצים, אין גיבורים.
כי אני גובה את הסיקלים
בצ'אפאס ובקאנה.

לא מפחד מאיש ולא מקנא:
אני פרא וחסר-לב:
מבינים?

ואם הדין יזרוק אותי מחר לכלא
אדע לגבות בסאוטה
בצ'אפאס ובקאנה.

---

מילון מונחים — ספרדי-עברי

מונח ספרדי	תרגום עברי	הסבר
navaja	נאווחה	סכין קיפול ספרדי עם להב ארוך; הנשק הבסיסי של השיטה
diestro	לוחם מיומן	הלוחם המיומן בשיטה
guardia / planta	עמידת מגן / שמירה	עמידת המוצא בלחימה
terreno	טריטוריה / טווח	מרחב שבו יכול ליד לפגוע
jiro	סיבוב	תנועת סיבוב התקפית — תמיד קדימה
contrajiro	נגד-סיבוב	תנועת סיבוב הגנתית — תמיד אחורה
cambio	חלופה / החלפה	העברת הנאווחה בין הידיים במהלך קרב
floretazo	דקירת-חרב	דקירה ישירה לחלק עליון — המכה הנפוצה
jabeque / chirlo	פצע-פנים	חיתוך הפנים; סימן בושה לברטרו
desjarretazo	מכת-עמוד-שדרה	מכה מאחור לעמוד השדרה; קטלנית
plumada	מכת-נוצה	חיתוך קשתי מימין לשמאל
revés	מכה-הפוכה	חיתוך עם כף-יד הפוכה
viaje / mojá	דקירת-בטן	פגיעה בבטן; ניב: "ללכת לנסיעה" = להילחם
corrida	מרוצה / מעגל	תנועת חצי-מעגל סביב היריב; טכניקת הבסיס
molinete	גלגל / מחוגה	סיבוב שלם על רגל אחת
recorte	קיצור / חציית-עורף	סיבוב עם גב ליריב; מסוכן
suerte de la culebra	סורטת-הנחש	זחילה על הקרקע לפגיעה בבטן תחתונה
quites / huidas	הטיות / בריחות	תנועות הגנה: כיווץ, קפיצה, הטיה בכוח
recursos	משאבים	תחבולות חירום כשהכלים הרגילים לא מספיקים
engaños	הטעיות	מכות מדומות לפיתוי יריב
tretas	תחבולות	טכניקות "לא ישירות"; חלק ניכר מהן פסולות מבחינה מוסרית
baratero	ברטרו	גובה-מס-כפוי במעגלי קלפנים; מומחה לחימה ספרדי מהמאה ה-19
faja	אמרייה	חגורת בד; שימוש כשריון-קל ולתחבולות
parte alta / baja	חלק עליון / תחתון	חלוקת הגוף בשיטה
riña	קרב / ריב	לחימה

מידע על המקור והתרגום

• מקור ספרדי: Manual del Baratero — El arte de manejar la navaja, el cuchillo y la tijera de los Jitanos, מהדורה 1849
• מהדורה דיגיטלית: Tanausú Gómez, 2022 (גרסה 1.1)
• נמצא ב: archive.org/details/manual-del-baratero-1.1
• תרגום לעברית: אנציקלופדיית הדֶפֶנְדוּ, 2026
• האיורים: מהמהדורה המקורית 1849 (ספרייה דיגיטלית archive.org)
• זכויות: הספר המקורי הוא נחלת הכלל (Public Domain); התרגום לעברית © Defendu Encyclopedia

---

סרטונים — לחימת נבאחה

שיעור 1 — מנואל דל ברטרו (1849) — שחזור

פרשנות על מנואל דל ברטרו

דו-קרב נבאחה — שחזור היסטורי

תרגילי נבאחה — חלק 1

🗡️ Cold Steel / פלדה קרה — לחימת סכין USMC (1952)

Cold Steel

מחבר: סמל ג'ון סטיירס (John Styers), USMC

מוציא לאור: Leatherneck Magazine / Leatherneck Association, ניו-יורק

שנה: 1952

מקור דיגיטלי: archive.org — Cold Steel

תוכן עניינים

1. ג'ון סטיירס — מדריך לחימה של חיל הנחתים
2. הכידון — הלב של Cold Steel
3. הסכין — F-S Fighting Knife בגרסת USMC
4. שיטת הלחימה — גרסת חיל הנחתים
5. המקל — לחימה עם נשק ארוך
6. לחימה ללא נשק מול נשק

ג'ון סטיירס — מדריך קרב של USMC

ג'ון סטיירס שירת כסמל בחיל הנחתים האמריקאי (USMC) ולאחר מלחמת העולם השנייה הפך למדריך הלחימה הצמודה המרכזי של מסגרת Marine Corps Institute (MCI). Cold Steel (1952) נכתב לאחר שנות ניסיון בהכשרת לוחמים.

הרקע של הספר:

Cold Steel כתוב עבור חיילי USMC — לא לסוכנים או ל"מלחמה השקטה". הוא ספר לחימה ישירה: כיצד להשתמש בסכין, מקל ואגרופים בשדה הקרב. נכתב לאחר ניסיון מלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה.

הכידון — הלב של Cold Steel

לעומת הציפייה, החלק הגדול ביותר בספר — כמחצית מ-159 העמודים — מוקדש ללחימת הכידון [Bayonet], לא לסכין. סטיירס שירת בחיל הנחתים שבו הכידון על הרובה היה נשק קרבי מרכזי, ופיתח שיטה מקיפה ללחימה עמו.

תוכן הספר (לפי סדר):

1. הכידון (The Bayonet) — עמדות, תקיפה, הגנה, חסימה, ניצחון; הרוב הגדול של הספר
2. לחימת סכין (Knife Fighting) — עמדות, אחיזה ייחודית, מכות
3. לחימה ללא נשק (Unarmed Combat)
4. המקל (The Stick)
5. זריקת סכין (Knife Throwing)

שיטת הכידון של סטיירס מבוססת על מסורת חיל הנחתים שהתפתחה דרך קולונל Biddle — מדריך USMC שסטיירס למד אצלו. הכידון מוצג כנשק סיוף מלא: עמדות שמירה, התקפות, חסימות, ועם הדגש על מהירות ופתאומיות.

ג'ון סטיירס — קורות חיים:

• הצטרף ל-USMC ב-1935
• נפצע באיוו ג'ימה בתחילת 1945
• לאחר פציעתו — הקדיש עצמו לפיתוח ולהוראת לחימה צמודה
• אימן למעלה מ-50,000 חיילים בלחימה צמודה
• הספר נחשב ה"תנ"ך של לחימה ידנית" של חיל הנחתים

הסכין — F-S Fighting Knife בגרסת USMC

סטיירס מציג שיטת לחימת סכין שנשענת על שיטת פייר'ן-סייקס אך מוסיפה אלמנטים ייחודיים:

היבט	F-S (פייר'ן-סייקס)	סטיירס/USMC
אחיזה	להב כלפי מטה (Saber grip)	להב כלפי מעלה (Fencer grip) — ייחודי
עמידה	צדדית, נמוכה	עמידת סיף — ישרה יותר
הדגש	דקירות לעורקים ראשיים	שילוב קיצוצים ודקירות
שימוש ביד ריקה	הסחה בלבד	הגנה פעילה עם יד שמאל

אחיזת ה"חרבן" (Fencer/Foil Grip):

סטיירס ייחד את שיטתו בכך שהמליץ להחזיק את סכין ה-F-S כמו חרב — להב מצביע קדימה ומעלה, כמו בסיוף. זה מאפשר דקירות ישירות ומהירות ומוריד את פגיעות הפרק. שיטה שנויה במחלוקת, אך ייחודית לגישת USMC.

שיטת הלחימה

הספר בנוי סביב ארבעה נשקים — ומלמד כיצד לעבור ביניהם בצורה חלקה:

1. סכין (Fighting Knife)
2. מקל (Ka-Bar / Short Stick)
3. בעיטות ואגרופים (Unarmed)
4. Judo/Takedowns — הפלה כסיום

עיקרון מרכזי: "נשק יכול להיגמר — אתה לא." סטיירס מאמן מעבר מנשק לנשק עד ידיים ריקות ללא הפסקה.

לחימת מקל

Cold Steel הוא אחד הספרים האמריקאיים הנדירים שמקדיש פרק מלא ללחימת מקל בהקשר צבאי:

• ה-Ka-Bar knife (סכין USMC הסטנדרטית) ניתן לשימוש כמקל קצר
• טכניקות מבוססות על באטוה ג'ודו (יפן) ו-Escrima (פיליפינים)
• מכות: קצה, ידית, חסימה ונגד-מכה

לחימה ללא נשק מול נשק

הפרק הפופולרי ביותר בספר: כיצד לנטרל תוקף עם סכין או נשק ללא נשק. סטיירס מציג 8 תרחישים מרכזיים:

• דקירה ישירה — הסטה + נעילה + הפלה
• חיתוך מלמעלה — כניסה מרפק + זריקה
• גניבת נשק — שלושה שלבים מהירים בלבד
• תוקף עם אקדח — "מפנה 3 שלבים" (disarm, control, finish)

📖 קרא ב-archive.org — Cold Steel (1952)

ספרים וסרטים מקוריים

← חזרה לעמוד הראשי

כל הספרים המסומנים 🆕 זמינים לצפייה וקריאה חינם ב-Internet Archive. גרסאות דיגיטליות של ספרי פייר'ן הוצאו מחוץ לזכויות יוצרים ומשוחזרות לציבור.

---

ספרי ו.א. פייר'ן — טקסטים מקוריים

🆕 Defendu (1926)

• מחבר: W.E. Fairbairn
• מוציא לאור: North China Daily News & Herald Ltd., שנגחאי
• שנה: 1926 (מהדורת 2007 זמינה דיגיטלית)
• תוכן: הגרסה המקורית של השיטה — הקודיפיקציה הראשונה של דיפנדו
• גישה דיגיטלית: archive.org/details/Defendu (PDF, EPUB, DAISY)

🆕 Scientific Self-Defence (1931)

• מחבר: W.E. Fairbairn
• מוציא לאור: D. Appleton & Company, לונדון/ניו יורק
• שנה: 1931
• תוכן: מהדורה מורחבת ומעודכנת של Defendu; כולל צילומי הדגמה
• גישה דיגיטלית: archive.org — Scientific Self-Defence (מהדורת Paladin Press)

🆕 All-In Fighting (1942) — המהדורה הבריטית

• מחבר: קפטן W.E. Fairbairn
• מוציא לאור: Penguin Books / Ampersand, לונדון
• שנה: 1942
• תוכן: מהדורה צבאית בריטית; כולל פרקים על לחימה בכידון ובנשק שאינם במהדורה האמריקאית
• גישה דיגיטלית: archive.org — All-In Fighting (1942)
• PDF ישיר: הורד PDF

🆕 Get Tough! (1942) — המהדורה האמריקאית

• מחבר: W.E. Fairbairn
• כותרת מלאה: "Get Tough! How to Win in Hand-to-Hand Fighting, as Taught to the British Commandos, and the U.S. Armed Forces"
• מוציא לאור: D. Appleton-Century Company, ניו יורק
• שנה: 1942
• גישה דיגיטלית: archive.org — Get Tough! (גרסה 1) | גרסה 2

🆕 Shooting to Live (1942) — שיטת הירי הקרבי

• מחברים: W.E. Fairbairn & E.A. Sykes
• מוציא לאור: Gale & Polden Ltd., אלדרשוט
• שנה: 1942
• תוכן: הטקסט הקלאסי על ירי קרבי ב"point shooting" — ירי אינסטינקטיבי ללא כוונות
• גישה דיגיטלית:
  • FMFRP 12-81 — הדפסה מחדש של חיל הנחתים האמריקאי (114 עמ')
  • מהדורת Paladin Press
  • מהדורה מורחבת

🆕 Hands Off! Self-Defense for Women (1942)

• מחבר: W.E. Fairbairn
• מוציא לאור: D. Appleton-Century, ניו יורק/לונדון
• תוכן: גרסה מותאמת של דיפנדו לנשים; נכתב בזמן שרוב הגברים בחזית
• גישה דיגיטלית: archive.org — Hands Off!

---

ספרי מאמנים ומשיכי הדרך

🆕 Kill or Get Killed — רקס אפלגייט (1943)

• מחבר: Col. Rex Applegate
• שנה: 1943 (מהדורה מורחבת 1976)
• תוכן: אמריקאיזציה ישירה של שיטות פייר'ן; שימש כחוברת לחימה של חיל הנחתים האמריקאי
• גישה דיגיטלית:
  • מהדורה מקורית 1943 (182 עמ')
  • FMFRP 12-80 — הדפסה מחדש של USMC

🆕 Cold Steel: Technique of Close Combat — ג'ון סטיירס (1952)

• מחבר: John Styers (Leatherneck Magazine)
• שנה: 1952
• תוכן: לחימת סכין, לחימת מקל, לחימה בלתי חמושה לחיל הנחתים — מושפע ישירות מ-Fairbairn-Sykes
• גישה דיגיטלית: archive.org — Cold Steel

---

מדריכי SOE ו-OSS

• מדריך הכשרת SOE (עורך: Denis Rigden, 2004) — "How to be a Spy: The World War II SOE Training Manual"
• אוסף מדריכי SOE ו-CIA — כולל: "Art of Guerrilla Warfare" ו-"Partisan Leaders Handbook" מאת גובינס
• לחימה צמודה כפי שנלמדה ב-STS-103 (Camp X)
• מחקר CIA מסווג-בעבר על הכשרת OSS במלחמת העולם השנייה (PDF)

---

סרטי הדרכה צבאיים מ-archive.org

🎥 Unarmed Combat (1941) — בריטי

• אורך: 27 דקות, 35 מ"מ
• מספר: מגולגל על-ידי דייוויד נייבן (שהוכשר על-ידי פייר'ן)
• תוכן: חצי ראשון — דרמה; חצי שני — הדגמה של מכות, אחיזות והשלכות דיפנדו
• IMDB | IWM Film Collections

🎥 US Navy Hand-to-Hand Combat (1942) — שלושה חלקים

• archive.org — US Navy Hand-to-Hand (1942)

🎥 US Army Hand-to-Hand Combat (Part 3)

• archive.org — US Army H2H Part 3 (טכניקות פירוק נשק)

🎥 US Marine Corps — Club and Knife Fighting

• archive.org — USMC Knife & Club Fighting

🎥 Naval Amphibious Training — Hand-to-Hand (1945)

• archive.org — Amphibious Scouts H2H (1945)

---

🔪 מקורות לחימת סכין

לאנציקלופדיה המורחבת על סכינאות ולחימת סכין — כולל שיטות, עמידות, ביומכניקה, ומקורות ראשוניים — ראה את דף לחימת הסכין.

• 📖 George Silver, Paradoxes of Defence (לונדון, 1599) — ניתוח ייחודי של יתרון הנשק הקצר
• 📖 Manual del Baratero (מדריד, 1849) — המדריך הספרדי העתיק ביותר לסכינאות
• 📖 Rex Applegate, Combat Use of the Double-Edged Fighting Knife (1993)
• 📖 John Styers, Cold Steel (1952) — שיטת לחימת הסכין של חיל הנחתים
• 🔬 Chadwick et al. "Biomechanics of knife stab attacks." Forensic Science International, 1999
• 🔬 Hwang & Park. "Biomechanics of stabbing knife attack for trauma surgeons." Journal of Trauma and Injury, 2024

---

ספרות אקדמית ומחקרית

• Leroy Thompson, "The World's First SWAT Team: W.E. Fairbairn and the Shanghai Municipal Police Reserve Unit", Frontline Books, 2012. ISBN: 978-1848326040. המחקר האקדמי הרציני ביותר על הקריירה של פייר'ן בשנגחאי.
• Denis Rigden (עורך), "SOE Syllabus: Lessons in Ungentlemanly Warfare", Public Record Office, 2001. תוכנית הלימודים המקורית של SOE.
• Phil Matthews, "Silent Killing: Nazi Counters to Fairbairn-Sykes Techniques", Paladin Press, 2008. ISBN: 978-1581606485.
• Christopher Grosz & Michael Janich, "Contemporary Knife Targeting: Modern Science vs. W.E. Fairbairn's Timetable of Death", Paladin Press. ניתוח רפואי מודרני.

מאמרים מומלצים ברשת

• The Father of Modern Combatatives — Wavell Room (כתב-עת צבאי בריטי, 2024)
• Fairbairn of Shanghai — American Rifleman
• Instructing for Dangerous Missions — National Park Service
• SOE's CQB Methods — SOFREP
• Camp X — The Canadian Encyclopedia

---

🎬 סרטי הדרכה צבאיים מקוריים — US Navy (1942)

סרטי הדרכה מקוריים של חיל הים האמריקאי משנת 1942 — שלושה חלקים. הורדו מ-Internet Archive ושמורים כאן לצפייה ישירה. מציגים טכניקות לחימה צמודה שהושפעו ישירות משיטות פייר'ן.

חלק ראשון — Part I

חלק שני — Part II

חלק שלישי — Part III

WWII US Army Hand-to-Hand Combat Part 3 — פירוק נשק

USMC Club and Knife Fighting — לחימת מקל וסכין

War Dept. Film Bulletin 74: Close Combat British (1943)

סרט אמריקאי מ-1943 המציג שיטות לחימה בריטיות — הגנות מסכין ומקל, טכניקות פייר׳ן-סייקס. National Archives.

🔗 מקור: archive.org — FB-074

Surviving Edged Weapons (Calibre Press, 1988)

הסרט הנפוץ ביותר לאימוני שוטרים בנושא סכינים. כולל הדגמות של Leo Gaje (Pekiti Tirsia Kali), ניתוחי מקרים אמיתיים, ועקרונות הגנה מעשיים.

🔗 מקור: archive.org

---

"Kill or Be Killed" — סרט אימון לחי"מ (1943)

סרט אימון אמריקאי מ-1943. מדגים טכניקות לחי"מ בדגש: "אין כללי ספורטמנשיפ בשדה הקרב". כולל שימוש ברובה, כידון, מצחיה, סכין חפירות ורימון. ניצח את הנציגות הנאצית בטקטיקה. National Archives.

🔗 מקור: archive.org — Kill or Be Killed, 1943

המורשת המודרנית של דיפנדו

← חזרה לעמוד הראשי

---

ההשפעה הרחבה

השיטה שפייר'ן פיתח ב שנגחאי לא נעלמה עם תום המלחמה. להיפך — דרך תלמידיו, ספריו ומסמכי הדרכה צבאיים, היא הפכה לבסיס של מרבית שיטות לחימה הגנתיות ריאליסטיות מודרניות.

---

קראב מגה (Krav Maga)

קראב מגה ודיפנדו חולקים DNA פילוסופי זהה: תוקפנות, תקיפת נקודות פגיעות, פשטות מעל אלגנטיות, הגנת נשק, ואימון לעיכוב תחת לחץ. יוצר קראב מגה, אימי ליכטנפלד, פיתח את שיטתו בצ'כוסלובקיה של שנות ה-30–40 ללא קשר ישיר לפייר'ן — אבל שניהם הגיעו לאותן מסקנות מסביבות אלימות דומות. ההשפעה הרצינית של פייר'ן על קראב מגה הגיעה לאחר מכן, דרך שיטות הכשרה בריטיות-מלחמה שהשפיעו על דוקטרינת צה"ל. קרא עוד.

---

MCMAP — תוכנית אמנויות הלחימה של חיל הנחתים האמריקאי

ה-Marine Corps Martial Arts Program שואב ממקורות רבים (BJJ, היאבקות, ג'ודו, בוקס, מואי תאי). השושלת הישירה מפייר'ן עוברת דרך:

• FMFRP 12-80 — הדפסה מחדש של USMC ל-"Kill or Get Killed" של אפלגייט
• FMFRP 12-81 — הדפסה מחדש של USMC ל-"Shooting to Live"
• "Cold Steel" של ג'ון סטיירס (1952) — פרסום Leatherneck Magazine שנקרא רבות על-ידי מארינס, מבוסס ישירות על שיטות F-S
• דרמוט "פט" אוניל — חניך ישיר של פייר'ן שאימן את Devil's Brigade והשפיע על דוקטרינת USMC

---

CIA ו-Intelligence Community

תוכנית הכשרת OSS ב-Camp X ו-Area-B, שנבנתה ישירות על שיטות פייר'ן, הפכה לתבנית לאימון הפרא-מיליטרי של ה-CIA. ה-CIA שומר סכין פייר'ן-סייקס מקורית במוזיאון שלו — הוכחה לחשיבות ירושת פייר'ן. מחקר CIA על הכשרת OSS.

---

RBSD — הגנה עצמית ריאליסטית מבוססת-מציאות

כמעט כל מערכת RBSD (Reality-Based Self Defense) מציינת את פייר'ן כאב המייסד. העיקרון שה"טכניקות חייבות להיבדק מול אלימות אמיתית — לא ספורט או קאטה" — הוא ירושה ישירה מגישתו של פייר'ן. ארגונים כמו:

• Gutter Fighting UK — מלמד את שיטות פייר'ן המקוריות
• Fairbairn Protocol H2H — סרטי הדרכה על "Gutter Fighting" של פייר'ן
• The Self Defense Company — WWII Defendu Pack — תוכנית וידאו על-דמנד

---

השוואה עם אמנויות מודרניות

תחום	דיפנדו (1926)	קראב מגה	MCMAP	BJJ
מטרה	קרב אמיתי / הישרדות	קרב אמיתי / צבאי	קרב צבאי	ספורט + הגנה עצמית
כלי נשק	כן — מרכזי	כן — מרכזי	כן	מינימלי
עיניים/גרון/מפשעה	מותר ומומלץ	מותר	מותר	אסור (ספורט)
זמן לימוד	6 שבועות לבסיס	מהיר יחסית	מודולרי	שנים
קרב קרקע	נמנעים	מינימלי	כן	מרכזי
מרובי יריבים	מותאם	מותאם	מותאם	לא

---

סכין פייר'ן-סייקס — מורשת חיה

הסכין שפייר'ן וסייקס עיצבו ב-1940 היא עד היום הסמל של כוחות מיוחדים רבים:

• קומנדו בריטי (Royal Marines)
• SAS בריטי
• כוחות מיוחדים אמריקאיים, קנדיים, אוסטרליים
• למעלה מ-60 צבאות עולם

ראה ערך Wikipedia על סכין פייר'ן-סייקס | אנציקלופדיית לחימת הסכין — שיטות, עמידות, ביומכניקה.

שיטות אימון ולימוד

← חזרה לעמוד הראשי

---

פילוסופיית הלימוד של פייר'ן

"חייל צריך להיות מוכן ללחימה בשישה שבועות — לא שש שנים." — W.E. Fairbairn

הגישה של פייר'ן הייתה אחת המהפכות בהוראת אמנויות הגנה עצמית: שיטות קלאסיות דרשו שנים של אימון. פייר'ן הבין שחיילים, שוטרים וסוכנים מרגל צריכים פתרון תוך שבועות. לפיכך:

• מינימום טכניקות — מקסימום יעילות: 10–12 טכניקות ליבה בלבד, מוחדרות לאוטומטיות
• תרגול בשחרור לחץ: אימון בתנאי לחץ ובחושך (ה-"House of Horrors")
• חזרה על תרחישים: לא קאטות, אלא תרחישים ריאליסטיים
• הוראה פשוטה: ספר ה-Get Tough! מכיל הוראות צילום-מעקב פשוטות, ללא ז'רגון

---

מבנה הקורס — 10 הפרקים של Get Tough!

הספר Get Tough! (1942) בנוי כקורס שלם ב-12 פרקים:

1. מכת קצה-כף-יד — הטכניקה הבסיסית ביותר; מתחילים כאן
2. מכת סנטר (Chin Jab)
3. בעיטות — שימוש במגף; מטרות: מפשעה, ברך, שוק
4. אחיזת אגודל — שליטה על שבוי
5. אחיזת שומר (Sentry Hold)
6. אחיזת אזיקים (Handcuff Hold)
7. אחיזת זרוע כפופה
8. שבירת גב — השלכה
9. שימוש בכלי קטן / מקל
10. שיטות להבטחת שבוי
11. שחרור מאחיזות
12. שימוש בסכין — כולל "לוח הזמן של המוות"

---

ה-"House of Horrors" — חדשנות אימונית

אחד החידושים הגדולים ביותר שפייר'ן ואפלגייט פיתחו ב-OSS Area-B, מרילנד, היה "House of Horrors" — מתחם אימון מקורה עם:

• חדרים חשוכים לגמרי
• פינות עיוורות ומסדרונות מפותלים
• דמויות מדומות שצצות בפתאומיות
• גירויים קוליים מסיחים
• תרחישי הפתעה מגוונים

המטרה: לאמן את הסוכנים להגיב נכון תחת לחץ אמיתי, לא בתנאי חדר אימונים מאורגן. עיקרון זה הפך לאבן יסוד של אימון כוחות מיוחדים מודרניים. פרטים נוספים — NPS.

---

קורס "הריגה שקטה" של SOE

אריק סייקס ניסח ב-יוני 1942 את גרסה ראשונה של קורס "ריגה שקטה" (Silent Killing) — שהפך לתוכנית לימודים תקנית לכל סוכני SOE. הקורס כיסה:

• גישה לשומר מאחור
• נטרול שקט תוך 3–5 שניות
• שיטות חנק ואחיזות
• שימוש בסכין ואמצעים מאולתרים
• שחרור מאחיזות מנסיון

ראה: תוכן הקורס מ-STS-103 (Camp X).

---

עקרונות לאימון מודרני

מאמני RBSD ואמנויות לחימה מודרניות שמשלבים דיפנדו בתוכניתם ממליצים:

1. התחלה מהטכניקות הבסיסיות ביותר — מכת קצה-כף-יד ומכת סנטר לפני כל הבא
2. תרגול תחת עומס — לא רק בתנאים נוחים
3. אימון עם ציוד מגן — לאפשר תרגול מכות אמיתיות
4. תרחישים ריאליסטיים — לא רק תרגיל מקדים עם שותף שיתפעל
5. שילוב הגנת נשק — כל קורס דיפנדו כולל הגנות אקדח וסכין
6. פחות טכניקות, יותר עומק — 5 טכניקות שנוחדרו לחלוטין עדיפות על 50 שנשכחות

---

📌 לאנציקלופדיה המורחבת על אימון לחימת סכין — שיטות, עמידות, עקרונות ביומכניים ומקורות — ראה דף סכינאות ולחימת סכין.